11 ביטויים באנגלית שנשמעים גרוע בעברית

מאת: | יולי 31st, 2017
ABC

ההשפעה האמריקאית על ישראלים אינה דבר חדש. אפשר למצוא אותה כמעט בכל תחום בחיים: הסדרות שאנחנו צופים בהן, המוזיקה שאנחנו מאזינים לה, האוכל שאנחנו אוכלים, הספרים שאנחנו קוראים, הבגדים שאנחנו לובשים, הסלבס שאנחנו מעריצים וכן הלאה. בישראל 2017, צפייה בסדרה "בית הקלפים" בנטפליקס תוך אכילת מאק אנד צ'יז ורפרוף מזדמן באינסטגרם של קים קרדשיאן אינה תרחיש נדיר.

אבל כאשר ביטויים מאנגלית חודרים לשפה העברית – זה כבר נהיה מבלבל. אני לא מתכוונת לשילוב של סלנג אמריקאי בשיחה – מצדי, תגידו "או מיי גאד, שמעת איך קוראים לתאומים של ביונסה?" בכיף! לכל מי ששומע אתכם ברור שהחלטתם לאמץ את הסלנג הזה מאנגלית ורוב האנשים לא יתקשו להבין את כוונתכם. מה שאני מדברת עליו הוא חמקמק יותר: "גיור" ביטויים נפוצים באנגלית ושילובם במשפטים בעברית. כחברה שמספקת שירותי תוכן, בסרבולה אנחנו נתקלים בביטויים מגוירים כאלה לא מעט. חלקם הפכו להיות כל כך שגורים שהם כבר לא נשמעים כמו טעויות, אבל בפועל, רבים מהם לא תקינים בעברית, או פשוט לא מתאימים לשימוש בעברית כי ההקשר התרבותי שממנו הם שואבים אינו ישראלי אלא בעל מקור אחר.

כאשר זה קורה בדיבור, מילא: גם האנשים הרהוטים ביותר לא מדברים ביום-יום כמו מילון אבן שושן (למעט, אולי, אבשלום קור). כל עוד השפה המדוברת שלנו מובנת לצד השני, זה נסלח. אבל בכתיבה, שימוש בעברותים המוזרים האלה עלול להיראות מאולץ במקרה הטוב, ועילג במקרה הרע. בווטסאפ ובצ'ט של הפייסבוק תעשו מה שאתם רוצים, כן? אבל אם אתם כותבים מכתב רשמי, שולחים מייל לקולגה, מכינים מצגת לכנס, או כותבים תוכן שיווקי לאתר העסק שלכם – אני ממליצה בחום שתעברו על הרשימה הבאה ותבדקו אם אתם לא משתמשים בטעות באחד מהביטויים שמופיעים בה. ואל תדאגו, אני לא הולכת לייבש אתכם – לצד כל ביטוי שגוי מופיעה גם חלופה ראויה בעברית!

1. אנחנו על אותו עמוד

מדובר בעברות של הביטוי החביב "we're on the same page" שמשמעותו, בפשטות, היא "אנחנו מסכימים". אבל בעברית הוא לא תקין מאחר שגם לומר "אני על עמוד 85 בספר" לא תקין, בניגוד לאנגלית, שבה זה תקין לחלוטין ("I'm on page 85 of this book"). הדרך היחידה שבה ביטוי זה הוא תקין בעברית היא כאשר אתם רוצים לתאר מצב שבו אתם ואדם נוסף יושבים, עומדים או מבצעים אקרובטיקה על עמוד מוחשי, כמו עמוד חשמל (לא מומלץ) או עמוד אבן (בזהירות, כן?).
ביטוי חלופי בעברית: כאמור, "אנחנו מסכימים"; "אנחנו תמימי דעים"; או, אם אתם רוצים להשתמש במשלב לשוני נמוך יותר, "אנחנו באותו ראש".

2. ביליון

זה לא ביטוי אלא מילה, אבל יש אנשים שמשתמשים בה וניתן להבין את הבלבול: אם באנגלית ביליון מגיע אחרי מיליון, למה שבעברית – שגם בה משתמשים במיליון – זה לא יהיה אותו דבר? מתברר שעד פברואר 2013, נהגו להשתמש בישראל בשיטה האירופית לרישום מספרים, ובשיטה זו, המספר אלף מיליונים (1,000,000,000) נקרא "מיליארד" וכך גם יש לכתוב אותו בעברית. באותה שנה האקדמיה ללשון עברית החליטה להשתמש בשיטה משולבת, שבה כל המספרים נרשמים בשיטה האמריקאית, למעט מיליארד, שנרשם בשיטה האירופית – כדי לא לא ליצור בלבול עם ביליון האירופי, שהמשמעות שלו היא מיליון מיליונים. אבל אם אתם צופים בסדרה "מיליארדים" (באנגלית "Billions"), בטח כבר נפל לכם האסימון בנושא הזה.
מילה חלופית בעברית: כאמור, במקרה זה זו אינה מילה חלופית אלא פשוט תרגום ישיר – "מיליארד".

מיליארדים

3. בקליפת אגוז

המקור באנגלית הוא, כמובן, "in a nutshell". השורשים של קליפת האגוז המטאפורית הזאת עתיקים מאד: מתברר שאי שם לפני הספירה, הפילוסוף, המדינאי והסופר הרומאי קיקרו היה עד למקרה שבו האיליאדה (פואמה יוונית מפורסמת) נכתבה על פיסת קלף בכתב כה קטן שהיה ניתן להכניסה לקליפת אגוז. אך השימוש המודרני בביטוי, לתיאור דבר שנאמר שתמציתיות, לא נכנס לשפה האנגלית עד המאה ה-18. בכל מקרה, "בקליפת אגוז" הוא דוגמה טובה לביטוי שאינו בלתי תקין בעברית – אלא פשוט לא נמצא בשימוש ולכן פשוט ייראה משונה לאדם שקורא את הטקסט ולא מכיר את המקור באנגלית.
ביטוי חלופי בעברית: "בקיצור נמרץ", "בקצרה", "על רגל אחת", "על קצה המזלג". בקיצור, הבנתם את הרעיון.

4. עושה שכל/עושה היגיון

בעברית אי אפשר להגיד על דומם ("זה") שהוא עושה משהו. "it makes sense" הוא ביטוי שפשוט לא "עובר" בעברית באופן מילולי. אז בעוד שבאנגלית "makes sense" הוא ביטוי תקין לחלוטין, בעברית הוא אינו כזה. חשבו על זה: האם בעברית ניתן לעשות שכל או לעשות היגיון? אלה לא דברים שעושים.
ביטוי חלופי בעברית: "נשמע הגיוני", "נראה הגיוני", או פשוט – "הגיוני".

5. לאסוף אחר

לא רחוק מהמשרד שבו אני עובדת, ניצב פח המבקש בנימוס מהעוברים והשבים: "אספו אחרי צואת כלבכם". העברות הזה משובש פעמיים: פעם אחת כי בעברית ניתן לומר "לאסוף את", בניגוד לאנגלית שבה אומרים "pick up after"; ופעם שניה, כי באנגלית ניתן לומר "pick up after your dog" או "pick up your dog's poop" אבל לא תקין מבחינה לשונית לומר
"pick up after your dog's poop".

בנוסף, באנגלית נהוג לומר "pick up after yourselves" או "pick up after your dog" מבלי לציין מה בדיוק צריך לאסוף – ידוע שמדובר בלכלוך או בבלגן. בעברית, לומר רק "אספו אחריכם" או "אסוף אחר כלבך" זה לא ספציפי מספיק ונשמע כמו משפט חסר.

[מה שמפתיע הוא שבעברית אומרים "לעקוב אחר" (למשל, "בתפקידה כסוכנת סמויה היא נהגה לעקוב אחר סוחר הסמים"), אבל באנגלית אומרים "follow" ולא "follow after"; לדוגמה, "the kitten followed the boy home". שפות זה עניין מסתורי.]

ביטוי חלופי: "לאסוף את…"

אספו אחרי צואת כלבכם

6. לקחת החלטה

לביטוי השגוי הזה יש למעשה שני מקורות: "take a decision", שמקובל יותר באנגלית בריטית; ו-"make a decision" שמקובל באנגלית באופן כללי. אבל בעברית אנחנו לא לוקחים החלטות וגם לא מכינים אותן (למזלי עוד לא יצא לי להיתקל באחרון), אלא מקבלים אותן, או פשוט מחליטים. דרך קלה לזכור את זה היא לחשוב על אנשים שעוסקים בהחלטות חשובות למחייתם. הם נקראים "מקבלי ההחלטות" ולא "לוקחי ההחלטות".

[דרך אגב, בהקשר זה אפשר גם להזכיר שיבושים דומים שמשאילים את המילה "לקחת" מאנגלית, כמו "לקחת תמונה" ("take a photo") במקום "לצלם תמונה" או "לקחת מקלחת" ("take a shower") במקום "להתקלח", אבל שיבושים אלה פחות נפוצים, ולרוב יימצאו בעיקר אצל אנשים שעלו ארצה ממדינות דוברות אנגלית, או ילדים שגרים בבית שבו מדברים גם עברית וגם אנגלית.]

ביטוי חלופי: "לקבל החלטה" או "להחליט".

7. השני הכי טוב/הדבר הטוב הבא

אנגלית היא שפה ציורית ורבת הבעה ואין אלא להצטער שבעברית אין דרך טובה לשכפל את המשמעות של ביטויים כמו "second best" או "the next best thing"."השני הכי טוב" נשמע עילג, "ו"הדבר הטוב הבא" פשוט יגרום לקוראים שלכם לתהות מה היה הדבר הטוב הקודם. יחד עם זאת, יש לציין שבעברית ניתן להשתמש בביטוי "הדבר הטוב הבא" בצורה תקינה לחלוטין, אם הכוונה היא לציין טרנד בתחילת דרכו או סלב על סף פריצה.
ביטוי חלופי: "השני בטיבו", "טוב כמעט כמוהו".

8. זה מרגיש

המקור כאן ברור: באנגלית מקובל להגיד דברים כמו "I feel like going home" או "This rooms feels cold" או "This feels so good" וזה אפילו תקין. אבל בעברית, "זה מרגיש לי לא בסדר" או "המקום הזה מרגיש יוקרתי" – מממ, איך לומר? פחות. כפי שכבר צוין באחד הפוסטים הקודמים כאן בבלוג, שעסק בשגיאות נפוצות בעברית, בעברית, "זה", משמע, דומם – לא יכול להרגיש.
ביטוי חלופי בעברית: תלוי מה אתם רוצים לומר –
"זה מרגיש לי…" ניתן להחליף ב"אני מרגיש/ה שזה…", "לתחושתי, זה…"
"ה-X הזה מרגיש…" ניתן להחליף ב"ה-X הזה משרה/משדר אווירה…".

גם דודו אהרון נפל במלכודת ה"מרגיש לי". האזינו:

9. לטובת

רגע, מה יכול להיות לא בסדר ב"לטובת"? ובכן, תלוי איך אתם משתמשים במילה. כי להגיד "השופט פסק לטובתו של התובע" זה נכון, אבל להגיד "הוא עזב את תל אביב לטובת חיים בכפר" זה כבר לא נכון. במשפט השני, המילה "לטובת" היא עברות משובש של "for" או "in favor of", בהקשר של לעזוב את X ולעבור ל-Y, אבל אין לה באמת משמעות כזו בעברית, בעוד שבאנגלית, להגיד "He left New York for the suburbs" זה תקין לחלוטין.
ביטוי חלופי: "ועבר ל…" ("הוא עזב את תל אביב ועבר לחיות בכפר").

10. אל תשפטו ספר לפי הכריכה שלו

חבל! למה אי אפשר לעברת את הביטוי המרנין "don't judge a book by its cover"? ובכן, בביטוי הזה מסתתרת דוגמה מצוינת לכך שבאנגלית יש מילים שהמשמעויות שלהן לא מיתרגמות אחת לאחת למשמעויות שיש לאותן המילים בעברית. במקרה הזה, לפועל "to judge" באנגלית יש משמעות שאין לפועל "לשפוט" בעברית – להסיק או לגבש דעה על משהו:

Judge definitions

ביטוי חלופי: "אל תסתכלו בקנקן אלא במה שיש בו". ציורי לא פחות!

11. עושה את ההבדל

באנגלית נהוג לומר "makes a difference" במצבים שבהם תוספת או גריעה של משהו מביאה לשינוי המצב, בדרך כלל במשמעות חיובית. זוכרים שדיברנו על "לקחת"? אז זו דוגמא נוספת למילה בעברית שיש לה פועל מתאים, ולא צריך לחבר אותה לפועל הכללי "לעשות". הבדל יוצרים או מבטלים, לא עושים. ככלל, כדאי לזכור שלא כל מילה שבאנגלית ניתן לצרף אליה את הפועל "do" או "make" ניתן להגיד אותה כך גם בעברית.
ביטוי חלופי: "מבדיל בין X ל-Y" או "הופך X ל-Y".

סיכום

אני מקווה שהפוסט הזה יעשה עבורכם את ההבדל! סתם, סתם. אבל אני באמת מקווה שהוא יעזור לכם להפוך את כתיבתכם לטובה יותר מבחינה תחבירית וניסוחית.

מכירים עוד ביטויים באנגלית עם עברותים נפוצים ושגויים בעברית? כתבו לי בתגובות!

 

דפנה בן יהושע Google+

היי, אני דפנה. יש לי שני תארים בביולוגיה וניסיתי את מזלי בעבודות שונות עד שבסופו של דבר החלטתי לממש את אהבת המילים שלי ופניתי לכתיבה. בשנים האחרונות אני כותבת ועורכת תוכן וכיום אני בתפקיד מנהלת התוכן בקבוצת אנגורה מדיה שגם חברת Servula משתייכת אליה, בין היתר. לדעתי, אפשר לכתוב בצורה יצירתית, מרעננת ועשירה על כל נושא וזה מה שאני מנסה לעשות. בכתיבה על שיווק דיגיטלי אני מנסה להעביר לקוראים את המידע בצורה נגישה ובהירה, ועל הדרך, גם לומדת לא מעט דברים חדשים.

15 thoughts on “11 ביטויים באנגלית שנשמעים גרוע בעברית”

  1. אורנה טננבוים הגיב:

    סיעור מוחות brain storming
    לקחת את דבריו עם גרגר של מלח take his words with a grain of salt

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      תודה רבה לך אורנה!
      המשמעות של סיעור מוחות דווקא מובנת בעברית 🙂 זאת דוגמה טובה לביטוי שעוברת היטב.
      לגבי גרגר המלח, את צודקת בהחלט ואולי אכניס זאת למאמר המשך אם יהיה כזה. דוגמה של הקשר תרבותי שבעברית קשה להבין.

  2. Anunnaki הגיב:

    היי דפנה
    בד"כ כלל את גאונה ומקסימה ויצריתית – המאמר הזה הינו שיעור לשון לילדים בכיתה ג – וזה שדוד אהרון "נפל וטעה בעיברית" נו מה את מצפה מזמר מיזרחית שיהיה לו השכלה גבוהה? שמעת פעם על זמר מיזרחית עם בגרות מלאה או 12 שנות לימוד?

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      היי אנונקי,
      תודה רבה על המחמאות!
      המאמר אינו מיועד להיות שיעור לשון לילדים – אני נתקלת בלא מעט מבוגרים (וזה כולל אותי) שמעברתים ביטויים מבלי משים. כתבתי את המאמר פשוט כדי שכולנו נהיה מודעים ונשתדל לא לשגות להבא. שמעתי כבר מלא מעט אנשים שהוא תרם להם.
      החלק השני של תגובתך לא מכבד ולכן איני מתכוונת לכבד אותו בתגובה.

  3. רשומה משובחת (אי אפשר לכתוב "פוסט משובח" על רשומת-הלל לעברית).
    נדמה לי שיצא לי לחטוא באיזה "עושה את ההבדל" אחד או שניים במהלך חיי המקצועיים. זוכרת את התיקון מעכ…שיו.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      תודה רבה יעל!
      גם לי יוצא לחטוא לא מעט, העיקר שמודעים ומנסים לתקן 🙂

      1. טלי הגיב:

        דווקא עם "עושה את ההבדל" יחסית אין לי בעיה. פשוט נדמה שהחלופות לא יוצרות את הדבר המדויק.
        לגבי "לטובת" – את בטוחה שאי אפשר להגיד את זה?

        אגב, פעמים רבות הטעויות שלנו נובעות מנסיון להשתמש במשלב לשוני גבוה יותר, כשלמעשה אנחנו שוגים בשימוש בשפה.

        1. דפנה בן יהושע הגיב:

          לגבי "לטובת" כללתי באותה פסקה קישור למקור שמסביר מדוע זה לכל הפחות ניסוח גרוע, גם אם זה אולי תקני.

          ומסכימה אתך לגבי הנקודה השניה 🙂

  4. רבאל אילנה הגיב:

    לתחושתי , מקור המאמר כאן במקצועיות אמיתית ובעבודה רבה להביא לתיקון ולגרום לשינוי .
    והדובדבן על העוגה … הינו הכתיבה המכבדת , הסבלנית ומתן התחליף המדוייק , עם קריצה של הומור חיובי ולא מתנשא , מאמר שאצלי יגרום לשינוי . תודה רבה .

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      תודה רבה רבה! 🙂

  5. אוראל הגיב:

    כתבה מעולה!

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      תודה אוראל! 🙂

  6. ליבא הגיב:

    תודה. אם הי'ה לי יותר חומר, הי'יתי כותבת על ביטוי'ים מהשפה הרוסית שניסו להשמיש אותם בעברית.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      שמחה שנהנית, ליבא 🙂
      הרעיון שלך מעולה! מקווה שייכתב גם מאמר כזה יום אחד 🙂

  7. נמרוד הגיב:

    בקטע של "לקחת…" – Take action.
    מילולית "לקחת פעולה" אבל צריך להיות מתורגם כ"לנקוט בפעולה" או פשוט "לפעול".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את הפוסט עם חברים