איך לא תעליבו אף מגדר בכתיבה שלכם

מאת: | ספטמבר 25th, 2017
שוויון מגדרי

סייעה רבות בהכנת הפוסט: ליבי רן. תודה ליבי!

כאשה כותבת, וכאשה בכלל, אני מוצאת את עצמי לא פעם נבוכה, מבולבלת, משועשעת או כועסת כאשר אני קוראת טקסטים שפונים לגברים ולנשים כאחד – אך נראים כאילו הם פונים לגברים בלבד. אני בעצמי מתלבטת לא מעט כיצד לנסח טקסטים כך שיכללו גם נשים וגם גברים. וכאשר מכניסים למשוואה צורות נוספות של הגדרה עצמית (קוויר, א-בינארי, טרנס), הסוגיה הופכת לסבוכה אף יותר. אז מה עושות?

[כן, "עושות". חשבתם פעם על כך שהשאלה "אז מה עושים" עשויה להיראות כאילו היא מכוונת לגברים בלבד? זאת בדיוק הנקודה.]

בתקופה בה המודעות לאי-השיוויון שחוות קבוצות מסוימות בחברה נמצאת במגמת עליה ונעשים יותר ויותר ניסיונות לתקן אי-שיוויון זה, חשבתי שראוי לדון בנושא הזה גם כאן. אחרי הכל, סרבולה הוא שירות לכתיבת תוכן, ואנחנו נתקלים בדוגמאות להטיה מגדרית בכתיבה כל הזמן, גם באתרי הלקוחות שלנו, וגם בטקסטים שהכותבות והכותבים שלנו כותבים עבורם. דווקא בטקסטים של כתיבה שיווקית יש חשיבות קריטית לפניה נכונה – בין אם מדובר בטקסט שמנסה לפנות לקהל רחב ככל האפשר ואז עליו להיות כוללני ולא להפלות אף מגדר; ובין אם הוא אמור לטרגט קהל ספציפי מאד, ואז הוא מחויב לפנות אל המגדר(ים) הרלוונטי(ים).

אז מאיפה בכלל ניגשים לסוגיה הנפיצה הזאת? לפני שנתחיל, צריך להבין את שורש הבעיה.

עברית שפה קשה. וממוגדרת

בניגוד לאנגלית, בה הפעלים אינם מוטים לפי מגדר (קריאות לפעולה כמו sign up או buy now פונות לכולם), וכך גם הגופים (למעט גוף שלישי יחיד – he/she), עברית היא שפה מחויבת מגדר – היא כמעט תמיד כופה על הכותב בה להתייחס למגדר הקורא:

"עשה מינוי", "פרסם אצלנו" (מאתר הארץ)

"האט, ילדים בדרך" (תמרור שכיח בסביבת בתי ספר)

"הפעל גם רטט עבור שיחות" (הגדרה במערכת ההפעלה אנדרואיד)

עכשיו, זה לא נובע מכך שמישהו קם יום אחד והחליט לבטל את החצי הנשי של האוכלוסיה דוברת העברית. יש לזה הסבר, וההסבר הוא שבעברית נוקטים לשון זכר לא רק כשפונים אל גברים, אלא גם כאשר אין צורך להבחין במגדר – זאת הצורה הסתמית. זאת הסיבה שאומרים "בית חולים" (למרות שיש בו גם חולות) ו"גן ילדים" (למרות שיש בו גם ילדות). זאת גם הסיבה שאל קהל מעורב פונים בלשון זכר ("ברוכים הבאים להרצאה, מי שיש לו שאלה מוזמן להרים יד"); כן, על אף שלפעמים צפה השמועה שהאקדמיה ללשון עברית קבעה שאל קהל עם רוב נשי יש לפנות בלשון נקבה, למעשה לא היתה קביעה כזו מעולם.

אז למה בכלל לנסות לשנות את העניין הזה, או למצוא לו פתרונות יצירתיים? למה לא להשאיר את הדברים כמות שהם? כי זה מפריע להרבה אנשים, ובעיקר לנשים. ככל שרעיונות הפמיניזם מתפשטים ונשים מעוניינות לקבל יחס שווה, רבות מהן מכירות בכך שאפילו הדברים הקטנים לכאורה – השפה הכתובה – יש בכוחם לעצב מציאות. הרבה אנשים כבר מרגישים ממש לא בנוח לפנות לנשים בלשון זכר, בין אם מדובר בהעברת הרצאה, בכתיבת בלוג, בניסוח הוראות הפעלה, בפיתוח אפליקציה או בבניית אתר – שהקהל שלהם אינו מוגבל לגברים בלבד (וזה רוב המקרים). תחשבו על זה רגע – זה לא מוזר שפניה בלשון זכר כוללת נשים באופן אוטומטי, אבל פניה בלשון נקבה לא כוללת גברים? האם גברים הם ברירת המחדל בשפה?

מלבד זאת, על אף שהאקדמיה עדיין משאירה את הצורה הסתמית על כנה, זה לא בהכרח יהיה כך תמיד: בשנים האחרונות ראינו לא מעט קביעות חדשות של האקדמיה שנועדו להפוך את השפה העברית לשיוויונית יותר. ב-2012, למשל, קבעה האקדמיה שניתן ליצור צורת נקבה לכל תפקיד, תואר ודרגה שנושאת אשה – כך קיבלנו את "ראשת העיר", "המשנָה לנשיא", "רבת סרן" ו"תת-אלופה". דווקא באקדמיה יש הבנה שהשפה היא דינמית ולפעמים עולה הצורך לשנות אותה בהתאם להעדפות הדוברים בה או לאיך שהם מדברים בפועל – גם אם יש מי שמזדעזעים מכך שעכשיו אפשר לכתוב "צוהריים" במקום "צהריים":
כללי הכתיב החדשים האקדמיה ללשון העברית

[אגב, התמונה שלעיל לקוחה מעמוד הפייסבוק של האקדמיה, ואני ממליצה בחום לעקוב אחריו! עצם העובדה שיש לאקדמיה דף פייסבוק כל כך פעיל, מהנה לקריאה ושופע בגרפיקות מעוצבות מראה שיש שם פתיחות לחידושים]

כשלים נפוצים בכתיבה ממוגדרת

מעבר לכתוב לעיל, השימוש בצורה סתמית הכוללת גם נשים יוצר לפעמים מצבים שהם פשוט אבסורדיים או "סתם" מדירים נשים. הנה כמה דוגמאות, את חלקן לקחתי מעמוד הפייסבוק המצוין "דברו אלינו" שמטרתו היא קידום השימוש בפניה בלשון נקבה. גם אחריו אני ממליצה לעקוב!

1. קופת חולים כללית מאיצה בגברים להזדהות עם נשותיהם ולחוות כאבי צירים:

כללית כאבי צירים

2. ועידת MAD של גלובס היא אחד אירועי הדיגיטל הגדולים בארץ, אם לא הגדול שבהם, שכולל לא מעט דוברות, כמו גם לא מעט נשים בקהל. במודעה הזאת אפילו לא טרחו להשתמש בפתרון הקל של פניה בגוף שני רבים ("אתם"):

ועידת MAD גלובס

3. עיתון "לאשה" פונה לקהל הגברי שלו:

שער עיתון לאשה

4. האם כל נהגת היא בעצם נהג?

רשיון נהיגה

5. טפסים של מס הכנסה הם מתקדמים באופן מפתיע ופונים אל הקהילה הגאה. אה, לא?

דוח שנתי מקוצר מס הכנסה

הבעיות שפניה מגדרית נכונה יכולה לפתור

אם הדוגמאות שלעיל עוד לא שכנעו אתכם שקיימת בעיה אמיתית, אני יכולה לספר לכם מניסיוני שהשאלה כיצד לכתוב טקסטים שלא מדירים אף קבוצה (בדגש על נשים) עולה פעם אחר פעם בקבוצות ובפורומים מקצועיים של כתיבת תוכן שאני חברה בהם. הצורך הזה קיים, והוא הופך ליותר ויותר דחוף ככל שמנסים להפוך את החברה לכוללת יותר.

הנה רשימה חלקית של בעיות שפניה נכונה מבחינה מגדרית יכולה לפתור:

  • כעס ותחושת עלבון של הקבוצה המודרת – שמורידים את הסיכויים שחבריה יתעניינו במוצרים/שירותים שלכם, ומעלים את הסיכויים שיעשו עליכם חרם פעיל (דוגמה קיצונית לכך היא הפרסומות השוביניסטיות של בירה גולדסטאר, שגרמו לא רק לנשים רבות להחרים אותה, אלא גם לגברים רבים שרצו להביע סולידריות עם הנשים). לדברי כנרת יפרח, מומחית מיקרוקופי, יש כאן נזק תדמיתי למותג.הנה תזכורת ממאקו:

חרם על גולדסטאר

  • היעדר מיקוד מתאים בפניה לקהל היעד – במאמר מרתק בבלוג שלה, "אינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי", מעין אלכסנדר מציינת, ובצדק, שפניה ממוקדת וישירה יותר אל קהל היעד תגרום לו להעניק לכם יותר תשומת לב וקשב. אם מותג כלשהו משתמש רק בפניה בלשון זכר, נשים עשויות פשוט לאבד עניין ולעבור הלאה; באופן דומה, אם מותג הלבשה משתמש רק בילדים בעלי גוון עור בהיר בפרסומות שלו, אנשים מקבוצות אתניות אחרות עשויים לחשוב שהוא לא פונה אליהם. ולהפך, ככל שהקמפיין (או במקרה זה, הטקסט) יכלול יותר מושאי הזדהות (פניה אל כל המגדרים), כך הקהל יהיה קשוב יותר למסר.
  • מחיקת מגדרים לא בינאריים – אמנם במאמר זה אני מתייחסת בעיקר לפניה לנשים, אך חשוב לציין שיש רבים שאינם מגדירים את עצמם כגברים או כנשים, אלא כמגדר שלישי, או מגדר אחר על הסקלה, או מגדר משתנה (gender fluid) או כנטולי מגדר. כאן הבעיה מוכפלת, שכן לעתים לא השימוש בלשון זכר ולא השימוש בלשון נקבה מתאים. באנגלית נמצא לכך פתרון בדמות השימוש במילה they בגוף שלישי (שכן גם באנגלית, שרובה דווקא לא ממוגדרת, יש הכרח לבחור ב-he או she כאשר מדברים בגוף שלישי יחיד). They במשמעות של נייטרליות מגדרית אף זכתה בתואר "מילת השנה" לשנת 2015 של מגזין Time. בעברית עדיין לא נמצא פתרון כזה שכבר מובנה בשפה, אבל בהמשך אתייחס לפתרונות שכבר נמצאים בשימוש.

They Word of the Year

ועכשיו לתכל'ס: 8 הצעות לפניה מגדרית בטקסט

אז כתבתי לא מעט על ה"למה", ועכשיו אני מגיעה לחלק המעניין לא פחות – ה"איך". הנה לא פחות משמונה הצעות לדרכים בהן תוכלו לפנות אל קהל מגוון בכתיבה שלכם מבלי שיחשבו שהחלטתם להתייחס לגברים בלבד.

1. הקלאסית: גוף שני רבים

כפי שאולי שמתם לב, אני נוהגת לכתוב בגוף שני רבים. נכון, זה לא פתרון מושלם כי אלה "רבים" ולא "רבות" אך אני מוצאת שפניה כזאת נקראת ככוללת יותר בהשוואה לגוף שני יחיד (ראו מקרה כנס MAD למעלה) שכן לעומתה, היא יכולה להכיל בתוכה יותר ממגדר אחד. אלא אם כן מדובר בתוכן שפונה אל נשים בלבד (או אל רוב נשי ומיעוט גברי) – ואז אין סיבה שלא לכתוב בגוף שני רבות: "אתן", "אליכן", "בשבילכן", "מה עושות" "חושבות ש…?" וכיוצא בזה. המתנגדים יאמרו שפניה בגוף שני רבים, ולא משנה אם מדובר בלשון זכר או בלשון נקבה, היא לא אישית מספיק (לעומת "זכה בכרטיס חינם!" או "צור קשר"). זה נכון, אבל לדעתי פניה כזו עדיין עדיפה על האלטרנטיבה שמדירה חצי מהאוכלוסיה.

2. הדיכוטומית: שתי גרסאות

במאמרה שציטטתי מקודם, כנרת יפרח מציעה שאם מדובר במסמכים רשמיים (תעודות, כרטיסים, טפסים וכו') ניתן מראש להכין גרסאות נפרדות לנשים ולגברים. כך למשל, ברישיון הנהיגה שלי שמוצג לעיל יהיה כתוב "רשאית לנהוג…" ו"חייבת להרכיב משקפיים…" בעוד שברשיון נהיגה של גבר יהיה כתוב "רשאי" ו"חייב"; בתעודה שמעניק מוסד אקדמי לאשה יהיה כתוב "בוגרת לימודי הנדסת חשמל" ובתעודה לגבר "בוגר לימודי הנדסת חשמל" (יש מוסדות אקדמיים שכבר נוהגים כך); וכן הלאה. באתרי אינטרנט אפשר לתת למשתמשים לבחור את המגדר שלהם בעת ההרשמה או הכניסה לאתר, ולספק להם ממשק מותאם. גם הפתרון הזה לא מושלם: הצורך בגרסה נוספת מייצר לא מעט עבודה (שעשויה להיות יקרה למדי אם מדובר בפיתוח של אתר אינטרנט), וההנחה המובלעת כאן היא שאפשריים רק שני מגדרים – גברים ונשים. אך לטעמי הוא צעד בכיוון הנכון, מכיוון שאפשר לנסח באמצעותו פניה אישית ולא להתקע עם ניסוחים מסורבלים או מדירים.

3. הפוליטיקלי קורקט: "הפניה בלשון זכר אך…"

יש מי שעושים לעצמם את החיים קלים, פונים אל הקוראים בלשון המועדפת עליהם (*שיעול* לשון זכר *שיעול*) ואז כדי לצאת ידי חובה – מוסיפים בסוף את המשפט "הטקסט כתוב בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד". ובכן, זה יותר טוב מכלום, אך תחשבו על זה שעד שהקוראת מגיעה להתנצלות הזאת, היא כבר הספיקה להתעצבן על הפנייה הממ(ג)דרת. אז כן, זה קל – אבל האם זה שווה את זה? לדעתי, לא תמיד. אבל אם כבר אתם משתמשים בפתרון הזה – בבקשה תימנעו מחלוקה דיכוטומית לנשים ולגברים, ובמקום זאת תכתבו: "הטקסט כתוב בלשון זכר אך פונה לכל המגדרים". אגב, אני מציעה ללכת רחוק יותר – לכתוב בלשון נקבה לאורך כל הטקסט (ולא רק כשמדובר במשרה של מזכירות או אירוח במסעדה, סבבה?) ואז להוסיף בסוף את המשפט "הטקסט כתוב בלשון נקבה אך פונה לכל המגדרים". הופה. פתאום זה נראה חתרני, אה?

4. ההעדפה המתקנת: רק לשון נקבה

אם האתר שלכם פונה רק לנשים, או אפילו בעיקר לנשים, אפשר לנסח את כולו בלשון נקבה.

כך זה נראה באתר Rosepads, העוסק בהיגיינה נשית רב-פעמית:

Rosepads לשון נקבה

אף אחד לא ירים גבה למראה אתר בתחום ההיגיינה הנשית שכתוב בלשון נקבה, אך אני לא רואה סיבה לא להחיל את זה גם על אתרים בנושאים רחבים יותר שפונים לקהל מכל המגדרים – אפילו מתוך עיקרון: העיקרון של לשנות את ברירת המחדל מפניה לגברים, לפניה לנשים. עבור מי שיתרעם או אפילו ייבהל (שומו שמיים! פניה בלשון נקבה!) אפשר להוסיף את ההבהרה מהסעיף הקודם: "הטקסט כתוב בלשון נקבה אך פונה לכל המגדרים". אם אתם מחשיבים את המותג שלכם כצעיר ובועט (במוסכמות), זה אפילו ניסוי ששווה לעשות בשביל הבאזז שהוא יעורר. דיונים סוערים בפייסבוק ובטוויטר! ביקורות קוטלות מצד אחד ומהללות מצד שני! הזמנה לתוכניות הבוקר לשטוח את עמדתכם! בקיצור, תחשבו על זה.

5. הדואלית+: דרוש/ה מקדמ/ת אתרים (או דרוש.ה מקדמ.ת אתרים)

עוד פתרון קלאסי לבעיית המיגדור בשפה היא שימוש בלוכסן כדי שהמילה תכלול את שתי גרסאותיה: הגברית והנשית. אך הפתרון הזה מתאים בעיקר לטקסטים קצרים כמו מודעות דרושים, או לטקסטים יבשים כמו טפסים של ארגונים רשמיים. יהיה קשה לצלוח טקסט כזה בבלוג, למשל, או בכתבה באתר. בנוסף, השימוש בו עלולה לעיתים ליצור בלבול וסרבול, למשל בכתיבת פעלים מסוימים ("צור/י קשר"?), עיסוקים מסוימים ("איש/ת שיווק"?) וכל מילה שצורתה הזכרית מסתיימת באות סופית (לדעתי זה לא כזה נורא לכתוב "מקדמ/ת אתרים" וניתן להבין בקלות במה מדובר, אבל לא כולם יסכימו אתי). בתיאוריה מדובר בפתרון הולם; בפועל, השימוש בו מוגבל לטקסטים מאד ספציפיים.

חשוב לציין שמי שהגדרתו המגדרית היא נזילה או ממוקמת על הרצף, לא תמיד אוהב את דרך הכתיבה הזאת, שכן ההנחה המובלעת בה היא שהקורא הוא או אשה או גבר – ואין אופציות אחרות. וכך צצה בשנים האחרונות גרסה יותר מתקדמת שמטשטשת את הגישה הבינארית – גרסת הנקודות: "חברים.ות יקרות.ים, מי יכול.ה לעזור?". הנקודה, בניגוד ללוכסן, לא מפרידה את הכתוב לשני מגדרים בלבד, אלא מאפשרת לקרוא את המילה במלואה כך שתפנה גם אל מי שמזדהה כאשה, גם אל מי שמזדהה כגבר, גם אל מי שמזדהה כשניהם וגם לכל נקודה אחרת על הרצף.

אך בניגוד ללוכסן, שכתיבה עמו נחשבת תקנית ומופיעה גם במסמכים ממשלתיים, הנקודה היא המצאה שצמחה מהשטח – מהקהילה הגאה – ולא זכתה לגושפנקה רשמית כלשהי. אחרי הכל – זאת שגיאת פיסוק (ואגב, יש לנו פוסט שלם על שגיאות פיסוק שישמח את כל המגיהים בנשמתם). ככזו, היא נתקלת בהתנגדות רבה: הפוסטים והתגובות נגד השימוש בנקודה שראיתי בפייסבוק הם רבים מספור. כדאי לקחת את זה בחשבון, אך אם להרגשתכם זאת הדרך הכי נכונה לפנות לקהל שלכם שגם עולה בקנה אחד עם הערכים שלכם – לכו על זה.

הסעיף הזה הולך ומתארך, אך אני מרגישה לציין פה צורת כתיבה נוספת: ללא הנקודה. מי שמתנגדים לנקודה מטעמי פיסוק יתר, יוכלו פשוט להוריד אותה ולכתוב בצורה הבאה: "חברותים יקרותים! אתםן מוזמניםות למסיבת יום ההולדת שלי". גם כתיבה בצורה הזאת נוטה לגרור תגובות כועסות ממגני השפה העברית. אך אחזור על מה שכתבתי בסוף הפסקה הקודמת: הבחירה צריכה להיעשות בהתאם לקהל היעד שלכם ובהתאם לערכים שלכם.

6. הבייסיק: שימוש בשם הפעולה/שם הפועל

נשאלת השאלה, למה בכלל להתאמץ ולהיזהר כל כך שאף מגדר לא ייפגע כשאפשר פשוט לכתוב בצורה לא ממגדרת? הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת היא שימוש בשם הפעולה, ללא הטיות כלשהן. במקום לכתוב "הצטרפו", "צור קשר", "לחצי כאן" וכן הלאה – אפשר לכתוב "הצטרפות", "יצירת קשר", "הרשמה". הצורה הזאת מדברת אל כולם. כאשר מדובר בטקסטים של ממש, כמו מאמרים, אפשר להשתמש בשם הפועל: "כדי להבין את הנוער של היום, חובה להכיר את הרשתות החברתיות", "במקרה של תקלה, יש לפנות למוקד השירות". החסרון? כתיבה כזו נשמעת מעט יבשה, אין בה פניה אישית וחסרה נימת הציווי שמאפיינת קריאות לפעולה ("הירשמו" זו מילה שמייצרת תחושת דחיפות רבה יותר בהשוואה ל"הרשמה"). היתרון? אף אחד לא ייעלב. עשו את השיקול שלכם.

דוגמה מצוינת מאתר דיסקונט:

דיסקונט שם הפעולה

7. המעורבת: זכר ונקבה לסירוגין

צורת הפניה הזאת תפתיע ודאי חלק מכם, גם אני ממעטת להיתקל בה בטקסטים כתובים, אבל בהחלט יתכן שבעתיד היא תהפוך להיות שכיחה יותר. במקום שהטקסט ייכתב רק בלשון זכר או רק בלשון נקבה, משתמשים בו בשתי הצורות לסירוגין. "אתם מתלבטים מה ללמוד בתואר הראשון? אתן רוצות להגשים חלום ולפתוח עסק?" או "אני רוצה לפתוח את הפוסט הזה בתודה על התמיכה שלכם. אני מאד מעריך את מה שאתן עושות למעני." זה ללא ספק מאתגר לכתוב כך, כי זה לא נעשה באופן אוטומטי אלא דורש מחשבה. מצד שני, הטקסט פונה כך לנשים ולגברים כאחד. מצד שלישי, הוא דיכוטומי – פונה רק אל גברים ונשים ולא אל מגדרים אחרים. לטעמי זאת פשרה טובה, אך היא דורשת לא מעט עבודה.

8. הוורסטילית: מילים שאפשר לקרוא בכל מגדר

לסיום, צורת הפניה שהיא גם אישית, גם לא מעצבנת אף אחד וגם לא דורשת פעלולי פיסוק: היצמדות למילים שניתן לקרוא אותן בכל מגדר. למה הכוונה? מילים בגוף שני שבזכות הסיומת שלהן יכולות להיקרא  בכל המגדרים: "איתך", "בשבילך", "עבורך", "שלך", או "עשית", "בחרת", "אמרת", "ראית" וכן הלאה. גם שימוש בגוף ראשון מצוין למטרה הזו – אך צריך לשים לב לכך שסיומות הפעלים לא מעידות על מגדר מסוים: "אני רוצה להצטרף", "אני רוצה לקרוא עוד". אפשרות נוספת היא שילוב של פניה בגוף שני רבים עם גוף ראשון: "תרשמו אותי", "שלחו לי ניוזלטר"; או שילוב של שם הפעולה עם גוף ראשון: "כניסה לחשבון שלי". לכאורה, פתרון מושלם. החסרון היחיד הוא שהוא דורש חשיבה ויצירתיות. אבל זאת לגמרי השקעה שיכולה להשתלם בהמשך.

שימו לב לטופס יצירת הקשר של בלוג הספרות "לויתן קריאה" – את השדות בהם יש לרשום את פרטי הקשר ניתן לקרוא בכל מגדר ("מה המייל שלך?"):

לויתן קריאה פניה נייטרלית

סיכום

אני יודעת שהפוסט הזה מאתגר לפחות בחלקו ושכמה מקוראינו הולכים להתעצבן, ואולי אף לטעון שזו התקטננות מיותרת. אבל כאשה שחיה ברשת וקוראת וכותבת טקסטים כל היום, אני חושבת שזה נושא שחייבים לשים לב אליו ואני רואה שככל שהזמן חולף, ליותר נשים בפרט, ולאנשים מכל המגדרים בכלל, מתחילות להפריע פניות ממוגדרות בטקסט. מספר הדיונים שאני רואה על הנושא הזה ברשת הוא אינסופי. אז אני מקווה שלפחות חלק מהרעיונות שליקטתי לכאן ידברו אליכם. חשוב לי לציין שאין כל הכרח להחליט על דרך אחת בה אתם משתמשים ולהיצמד רק אליה; אתם תגלו במהרה שחלק מהדרכים שהוצעו כאן לא מתאימות לכל סיטואציה. זה בסדר גמור לשלב פתרונות שונים בהתאם לצורך.

דרך אגב – אני יודעת שגם באתר סרבולה רבות מהפניות מתבצעות בלשון זכר. בשאיפה, הדבר הזה ישתנה בעתיד.

דברו אליי בתגובות! אני יודעת שיש לכם מה להגיד 😉

 

דפנה בן יהושע Google+

היי, אני דפנה. יש לי שני תארים בביולוגיה וניסיתי את מזלי בעבודות שונות עד שבסופו של דבר החלטתי לממש את אהבת המילים שלי ופניתי לכתיבה. בשנים האחרונות אני כותבת ועורכת תוכן וכיום אני בתפקיד מנהלת התוכן בקבוצת אנגורה מדיה שגם חברת Servula משתייכת אליה, בין היתר. לדעתי, אפשר לכתוב בצורה יצירתית, מרעננת ועשירה על כל נושא וזה מה שאני מנסה לעשות. בכתיבה על שיווק דיגיטלי אני מנסה להעביר לקוראים את המידע בצורה נגישה ובהירה, ועל הדרך, גם לומדת לא מעט דברים חדשים.

25 thoughts on “איך לא תעליבו אף מגדר בכתיבה שלכם”

  1. שנכנסתי לפוסט חשבתי לעצמי "נו, כמה דרכים כבר יש לכתוב?", ואז הופתעתי לראות שאת מתכננת להציג 8 דרכים כאלה, ואז הופתעתי עוד יותר כשבאמת הצגת 8 דרכים כאלה.
    בתור כותב תוכן בעצמי, אני בדרך כלל בוחר בכתיבה בגוף שני רבים או באופן ניטרלי כלשהו (שם הפעולה או מילים שאפשר לקרוא בכל מגדר). אבל עכשיו שקראתי את כל הדרכים השונות, אני חושב שאגוון יותר.
    בקיצור: נהניתי, החכמתי, איישם. תודה!

    1. המגיב בדרך כלל כותב "כש" ולא "ש", ולא יודע מה קרה לו היום.

      1. דפנה בן יהושע הגיב:

        היי טל, שמחה שנהנית מהפוסט, וממש מעולה שאתה הולך לגוון מעכשיו! עשית לי את היום 🙂

  2. אכן את יצירתית במיגוון ההצעות, 8 !
    בין גישה 1 לגישה מספר 6 אני בוחר בגישה מספר 1 (פנייה ברבים) אליה אני מהגר משיטה 3 (זאת עם הכוכבית *) ועושה שימוש ב- 8 אם זה מסתדר.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      מעולה זהר, טוב לשמוע 🙂 שמחה שנהנית מהפוסט!

  3. אוראל הגיב:

    מעולה!

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      תודה רבה אוראל! שמחה שנהנית 🙂

  4. רבאל אילנה הגיב:

    מעולה . פתחת חלון חשוב מאוד . ועניין חשוב מאוד ונוסף הינו : לשמור עלינו מפני העילגות ודירדור השפה . תודה רבה דפנה .

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      תודה רבה 🙂

  5. לא הבנתי את 8. כתוב שם "רוצים" וגם "הספר שלכם".
    שכחתם לציין כתיבה בגוף ראשון, שמייצג את המשתמש/ת, ולא בגוף שמייצג את בעלי האתר:
    כן! אני רוצה לעשות מנוי על הבלוג!
    במקום "העבר לסל הקניות" – "בא לי לקנות עכשיו!" ודוגמאות כאלו.
    למעשה, זוהי לא רק התשובה היצירתית ביותר, אלא גם האפקטיבית ביותר מבחינת התנהגות משתמשות.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      היי רונית,
      ראשית, לכבוד הוא לי שאת מגיבה על הפוסט שלי! זה באמת משמח אותי 🙂
      לגבי 8, הכוונה היא לשדות של טופס יצירת הקשר – שימי לב שכתוב בהם "אז איך קוראים לך?", "מה המייל שלך?" וכו' – שאלות שאפשר לקרוא גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה.
      אך אני אוסיף הבהרה שם, כי אני מבינה שזה לא היה לגמרי ברור.
      לגבי גוף ראשון, דווקא ציינתי זאת באותו הסעיף: "גם שימוש בגוף ראשון מצוין למטרה הזו – אך צריך לשים לב לכך שסיומות הפעלים לא מעידות על מגדר מסוים: "תרשמו אותי", "כניסה לחשבון שלי", "אני רוצה לקרוא עוד"."
      הוספתי כעת עוד דוגמאות כדי שיהיה ברור יותר.
      מסכימה אתך שזה אפקטיבי מאד.

  6. ועוד תגובה קטנה.
    הנושא חשוב וטוב שכמה שיותר נשים יכתבו עליו, אבל שתי הערות נוספות.
    א. לא אהבתי את כותרת הפוסט. כמובן שזכותך וכולי, אבל ה"איך לא תעליבו" שוב מציג את הנשים שמתעקשות על פניה גם בלשון נקבה, או פניה שרואה אותן, כאל נודניקיות, או נשים שנעלבות.
    זה אינו מאבק על רגשותיהם העדיניםש של הגולשים (גברים לא באמת נעלבים כי תמיד פונות אליהם בכל מקרה). זה מאבק על ייצוג נאמן במרחב הציבורי, על דיוק בפניה למשתשמים או משתמשות, וכולי.
    ב. אם את מודעת לזה, מדוע לא ליישם את מה שאת מטיפה כבר עכשיו, ולא "בשאיפה ליישם בעתיד"?
    את מסיימת את הפוסט ב"דברו אליי בתגובות! אני יודעת שיש לכם מה להגיד".
    והנה שוב, פנית לגברים.
    האם יש לך כמות שווה של קוראים וקוראות? האם אפשר היה לנסח את המשפט הזה אחרת?
    אם הנושא חשוב לך, זה יהיה נהדר שתהיי גם את דוגמא לקלות בה ניתן לפנות פניה נייטרלית שמניעה לפעולה.
    מוזמנת מאד לבלוג שלי, בו כתבתי על דיבור בלשון נקבה (וגם נתתי את הדוגמא של "האטי" בשילוט אותו שיניתי.
    אחת השאיפות שלי בחיים היא לראות שלט "בית חולות בילינסון".
    למרות שדווקא כאן יש מצב שגברים חולים יותר מנשים.
    שנהיה בריאות ונזכה לשפה שמכירה בקיומנו.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      לגבי הכותרת – היא מעט פרובוקטיבית בכוונה, בעידן הקליקבייט זה מה שנדרש, כידוע. כמובן שלא התכוונתי להתייחס בה רק לנשים – אלא לכל מגדר שעשוי להיעלב מזה שלא פונים אליו, הרי אלה בעיקר גברים שמתחילים להתקומם כשמעזים לפנות לקהל שרובו נשים ומיעוטו גברים בלשון נקבה 😉 וכמובן שההתייחסות היא גם למגדרים הנוספים, שבצדק לא אוהבים שפונים אליהם במגדר שאינו שלהם.
      לגבי יישום – אני כותבת בבלוג אך הבלוג אינו שלי באופן פרטי, הוא שייך לחברה בה אני עובדת ולכן אני יכולה להמליץ על שינויים אך איני האדם שיחליט אם לבצעם בפועל.
      לגבי הפניה לאורך הפוסט – ציינתי בגוף הפוסט שהצורה שבה אני לרוב משתמשת היא גוף שני רבים, כי לתחושתי ואני חושבת שלתחושתם של אנשים רבים, זה איכשהו כן נתפס כפניה יותר כוללת (בהשוואה לגוף שני יחיד). כלומר, אם אני אראה בטופס הרשמה שכתוב "הצטרף כאן" זה יעצבן אותי – אך אם יהיה כתוב שם "הצטרפו כאן", זה בסדר גמור מבחינתי. כמובן שזה לא אידיאלי כשזה מגיע למילים כמו "רוצים", "צריכים" וכו', אבל כמעט אף פתרון אינו אידיאלי. מבחינתי, כאדם שנדרש בעבודתו לכתוב טקסטים רבים ביום, זה הפתרון המהיר והזמין ביותר.
      אבקר כמובן בבלוג שלך, תודה על ההזמנה! 🙂

  7. עמית אדלר הגיב:

    כאחד שעוסק בכתיבה כבר מעל 18 שנה, מתוכן 9 שנים ב-seo, אני נע ונד בין כמה מהפתרונות שהצגת כאן. אם מדובר בקופי קצר שמיועד להניע לפעולה, אשתדל לייצר פנייה לכל המגדרים במקביל. אבל אם מדובר במאמרים שלמים, שהם רוב התוכן שאני מייצר, אנקוט בד"כ בגישת גוף שני רבים. הכי מהיר וחסכוני.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      היי עמית,
      תודה רבה על תגובתך 🙂 מסכימה עם הגישה שלך, באמת תלוי מאד מה אופי הטקסט, אורכו, הבמה בה הוא מתפרסם וכיו"ב.

  8. יוסי הגיב:

    אני משתדל כמיטב יכולתי להשתמש בשמות פועל נטולי הטייה – הצעה מספר שש בטוּרך.
    אני נתקל יותר משהייתי רוצה בפנייה בלשון נקבה בענייני בישול, תינוקות וניקיונות, גם כאשר כל שאר הפניות בלשון זכר.
    אני נוטה לפעמים לפנות במפגיע למגדר שאיננו מתאים להֶטְפֵּס – "אחרי שאת בודקת את גובה שמן הבלמים במכונית ומתקנת את המדף שהתפרק, תוכל להתפנות לכבס ולבשל.
    כן, אני יודע שעירוב המיגדרים מעט מבלבל, אבל אני נהנה להשתעשע בניגוח הֶטְפֵּסִים. כזה אני.
    כאשר רוח השטות ממני והלאה, אני מניח שהייתי פונה כך – "אחרי שבדקת את גובה שמן הבלמים במכונית בדרכך לתקן את המדף שהתפרק, אפשר להתפנות לכבס ולבשל."

    – הֶטְפֵּס, על פי החלופון, הוא סְטֵרֵאוֹטִיפּ
    – החלופון http://halufon.hebrew-academy.org.il

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      וואלה, בזכותך למדתי משהו, יוסי! לא הכרתי כלל את המילה "הטפס".
      אוהבת את הגישה שלך! להתייחס אל הזולת ב"בלבול מגדרי" הזה יכול לעשות רק טוב לשוויון בין המגדרים, באותו אופן בו זורמים עם בקשה של ילד למרוח לק או של ילדה להתחפש לבטמן. מה ההבדל בעצם, כל המגדרים יכולים לעשות הכל ולהתנהג באיזו צורה שהם מוצאים לנכון.
      תודה לך על התגובה המלבבת 🙂

  9. שרון הגיב:

    תת-פתרון של גרסת שן הפעולה, עובד בעיקר בהוראות (טוב לכתבות טכניות ולבשלנים, למשל), היא הוראות "יש": יש ללחוץ על 'התחל'.
    אגב, בדוגמה של הגדרות באנדרואיד, היות והמכשיר הוא זה שמפעיל רטט, אני תמיד הנחתי שזה בלשון זכר כי זה פקודה שלי אל המכשיר, שאין לי בעיה מסוימת שמגדיר את עצמו כזכור.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      היי שרון, מסכימה אתך!
      לגבי ההגדרות, גם אני בדיעבד קראתי על כך שיתכן שההוראות מופנות אל המכשיר, ולא אל המשתמש. במקרה הזה, זה אכן פחות מפריע. אם כי יכול להתיות מרענן להתייחס אל סמארטפון בלשון נקבה 🙂

  10. עמוס מדר הגיב:

    מאמר מעולה. כבר הרבה זמן התבשל לי בראש מאמר כמעט זהה, ויש לי אפילו כמה תוספות להציע (יותר עבור כתיבה אישית, באינטרנט, באימיילים וכו'; או כתיבה ספרותית), אך קשה לי מאוד לכתוב מהסמארטפון.

    ואני מצטרף להערתה של רונית כפיר (המלכה, יש לציין). הכותרת באמת מקטינה את חשיבות העניין ומזלזלת במאבק. שפה, בטח עבור אוהבות שפה כמונו, היא עניין חשוב להפליא; ושוויון אנושי – יעד נשׂגב הוא. היחידים ש"נעלבים" הם זכרים גבריריים ומטופשים, ולכן, אם עבר כותרת קליקבייט, הייתי מציע משהו כמו: כתיבה שוויונית או איך מבהילות גברים סטרייטים.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      תודה רבה עמוס 🙂
      מאחר שהמאמר כבר צבר "זמן רשת", כנראה שלא אחליף את הכותרת, אך אהבתי את הצעתך 😉 וכאמור, כוונתי באמת היתה שכל מגדר עשוי להיעלב מפניה בלשון שלא כוללת אותו. הרי גברים מתרעמים על כך שפונים אליהם בלשון נקבה, ונשים אמנם התרגלו ללשון זכר אבל זה לא אומר שזה לא מעצבן אותן.
      לגבי הצעותיך, אשמח מאד שתכתוב אותן כאן בהזדמנות!

  11. אליו בן עמי הגיב:

    היי, תודה על העבודה המאומצת בכתיבת המאמר. לא פעם שברתי את הראש במיוחד במיקרוקופי ועכשיו עשית לי סדר. יחד עם זאת, כששאלתי בנות רבות עד כמה מפריע או פוגע מבחינתן לקרוא פניה בלשון זכר, כשפונים אלהן בכתב, גיליתי שזה כלל לא מפריע לרוב רובן הגדול. עניין של בחירה והבנה שמדובר בבאג רציני בשפה העברית, שאנו סוחבים מתקופת התנ"ך. אולי שנעבור לדבר אנגלית? 🙂

  12. רפי מוזס הגיב:

    אני מעדיפה העדפה מתקנת.

  13. ענת הגיב:

    היי
    תודה לך על המאמר !
    אני מתעסקת באמנות הבמה , אני מוצאת את המאמר רלוונטי מאוד !
    נקלעתי לבעיה של פנייה שוויונית לכל מגדר ברגע שהתחלתי לתרגם מונולוג מאנגלית לעברית
    אני מוצאת את זה נהדר ובועט לשלב בין המגדרים
    בכל אופן , כאן מדובר על כתיבה
    מה היית עושה כשאת פונה לקהל בדיבור ולא בכתיבה ?

  14. יערה הגיב:

    כל הכבוד!

    אבל.. לה כל הכתבה בלשון זכר..? ♡

    קוראת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את הפוסט עם חברים