איך לא תעליבו אף מגדר בכתיבה שלכם

Google Ads

סייעה רבות בהכנת הפוסט: ליבי רן. תודה ליבי!

כאשה כותבת, וכאשה בכלל, אני מוצאת את עצמי לא פעם נבוכה, מבולבלת, משועשעת או כועסת כאשר אני קוראת טקסטים שפונים לגברים ולנשים כאחד – אך נראים כאילו הם פונים לגברים בלבד. אני בעצמי מתלבטת לא מעט כיצד לנסח טקסטים כך שיכללו גם נשים וגם גברים. וכאשר מכניסים למשוואה צורות נוספות של הגדרה עצמית (קוויר, א-בינארי, טרנס), הסוגיה הופכת לסבוכה אף יותר. אז מה עושות?

[כן, “עושות”. חשבתם פעם על כך שהשאלה “אז מה עושים” עשויה להיראות כאילו היא מכוונת לגברים בלבד? זאת בדיוק הנקודה.]

בתקופה בה המודעות לאי-השיוויון שחוות קבוצות מסוימות בחברה נמצאת במגמת עליה ונעשים יותר ויותר ניסיונות לתקן אי-שיוויון זה, חשבתי שראוי לדון בנושא הזה גם כאן. אחרי הכל, סרבולה הוא שירות לכתיבת תוכן, ואנחנו נתקלים בדוגמאות להטיה מגדרית בכתיבה כל הזמן, גם באתרי הלקוחות שלנו, וגם בטקסטים שהכותבות והכותבים שלנו כותבים עבורם. דווקא בטקסטים של כתיבה שיווקית יש חשיבות קריטית לפניה נכונה – בין אם מדובר בטקסט שמנסה לפנות לקהל רחב ככל האפשר ואז עליו להיות כוללני ולא להפלות אף מגדר; ובין אם הוא אמור לטרגט קהל ספציפי מאד, ואז הוא מחויב לפנות אל המגדר(ים) הרלוונטי(ים).

אז מאיפה בכלל ניגשים לסוגיה הנפיצה הזאת? לפני שנתחיל, צריך להבין את שורש הבעיה.

עברית שפה קשה. וממוגדרת

בניגוד לאנגלית, בה הפעלים אינם מוטים לפי מגדר (קריאות לפעולה כמו sign up או buy now פונות לכולם), וכך גם הגופים (למעט גוף שלישי יחיד – he/she), עברית היא שפה מחויבת מגדר – היא כמעט תמיד כופה על הכותב בה להתייחס למגדר הקורא:

“עשה מינוי”, “פרסם אצלנו” (מאתר הארץ)

“האט, ילדים בדרך” (תמרור שכיח בסביבת בתי ספר)

“הפעל גם רטט עבור שיחות” (הגדרה במערכת ההפעלה אנדרואיד)

עכשיו, זה לא נובע מכך שמישהו קם יום אחד והחליט לבטל את החצי הנשי של האוכלוסיה דוברת העברית. יש לזה הסבר, וההסבר הוא שבעברית נוקטים לשון זכר לא רק כשפונים אל גברים, אלא גם כאשר אין צורך להבחין במגדר – זאת הצורה הסתמית. זאת הסיבה שאומרים “בית חולים” (למרות שיש בו גם חולות) ו”גן ילדים” (למרות שיש בו גם ילדות). זאת גם הסיבה שאל קהל מעורב פונים בלשון זכר (“ברוכים הבאים להרצאה, מי שיש לו שאלה מוזמן להרים יד”); כן, על אף שלפעמים צפה השמועה שהאקדמיה ללשון עברית קבעה שאל קהל עם רוב נשי יש לפנות בלשון נקבה, למעשה לא היתה קביעה כזו מעולם.

אז למה בכלל לנסות לשנות את העניין הזה, או למצוא לו פתרונות יצירתיים? למה לא להשאיר את הדברים כמות שהם? כי זה מפריע להרבה אנשים, ובעיקר לנשים. ככל שרעיונות הפמיניזם מתפשטים ונשים מעוניינות לקבל יחס שווה, רבות מהן מכירות בכך שאפילו הדברים הקטנים לכאורה – השפה הכתובה – יש בכוחם לעצב מציאות. הרבה אנשים כבר מרגישים ממש לא בנוח לפנות לנשים בלשון זכר, בין אם מדובר בהעברת הרצאה, בכתיבת בלוג, בניסוח הוראות הפעלה, בפיתוח אפליקציה או בבניית אתר – שהקהל שלהם אינו מוגבל לגברים בלבד (וזה רוב המקרים). תחשבו על זה רגע – זה לא מוזר שפניה בלשון זכר כוללת נשים באופן אוטומטי, אבל פניה בלשון נקבה לא כוללת גברים? האם גברים הם ברירת המחדל בשפה?

מלבד זאת, על אף שהאקדמיה עדיין משאירה את הצורה הסתמית על כנה, זה לא בהכרח יהיה כך תמיד: בשנים האחרונות ראינו לא מעט קביעות חדשות של האקדמיה שנועדו להפוך את השפה העברית לשיוויונית יותר. ב-2012, למשל, קבעה האקדמיה שניתן ליצור צורת נקבה לכל תפקיד, תואר ודרגה שנושאת אשה – כך קיבלנו את “ראשת העיר”, “המשנָה לנשיא”, “רבת סרן” ו”תת-אלופה”. דווקא באקדמיה יש הבנה שהשפה היא דינמית ולפעמים עולה הצורך לשנות אותה בהתאם להעדפות הדוברים בה או לאיך שהם מדברים בפועל – גם אם יש מי שמזדעזעים מכך שעכשיו אפשר לכתוב “צוהריים” במקום “צהריים”:
כללי הכתיב החדשים האקדמיה ללשון העברית

[אגב, התמונה שלעיל לקוחה מעמוד הפייסבוק של האקדמיה, ואני ממליצה בחום לעקוב אחריו! עצם העובדה שיש לאקדמיה דף פייסבוק כל כך פעיל, מהנה לקריאה ושופע בגרפיקות מעוצבות מראה שיש שם פתיחות לחידושים]

כשלים נפוצים בכתיבה ממוגדרת

מעבר לכתוב לעיל, השימוש בצורה סתמית הכוללת גם נשים יוצר לפעמים מצבים שהם פשוט אבסורדיים או “סתם” מדירים נשים. הנה כמה דוגמאות, את חלקן לקחתי מעמוד הפייסבוק המצוין “דברו אלינו” שמטרתו היא קידום השימוש בפניה בלשון נקבה. גם אחריו אני ממליצה לעקוב!

1. קופת חולים כללית מאיצה בגברים להזדהות עם נשותיהם ולחוות כאבי צירים:

כללית כאבי צירים

2. ועידת MAD של גלובס היא אחד אירועי הדיגיטל הגדולים בארץ, אם לא הגדול שבהם, שכולל לא מעט דוברות, כמו גם לא מעט נשים בקהל. במודעה הזאת אפילו לא טרחו להשתמש בפתרון הקל של פניה בגוף שני רבים (“אתם”):

ועידת MAD גלובס

3. עיתון “לאשה” פונה לקהל הגברי שלו:

שער עיתון לאשה

4. האם כל נהגת היא בעצם נהג?

רשיון נהיגה

5. טפסים של מס הכנסה הם מתקדמים באופן מפתיע ופונים אל הקהילה הגאה. אה, לא?

דוח שנתי מקוצר מס הכנסה

הבעיות שפניה מגדרית נכונה יכולה לפתור

אם הדוגמאות שלעיל עוד לא שכנעו אתכם שקיימת בעיה אמיתית, אני יכולה לספר לכם מניסיוני שהשאלה כיצד לכתוב טקסטים שלא מדירים אף קבוצה (בדגש על נשים) עולה פעם אחר פעם בקבוצות ובפורומים מקצועיים של כתיבת תוכן שאני חברה בהם. הצורך הזה קיים, והוא הופך ליותר ויותר דחוף ככל שמנסים להפוך את החברה לכוללת יותר.

הנה רשימה חלקית של בעיות שפניה נכונה מבחינה מגדרית יכולה לפתור:

  • כעס ותחושת עלבון של הקבוצה המודרת – שמורידים את הסיכויים שחבריה יתעניינו במוצרים/שירותים שלכם, ומעלים את הסיכויים שיעשו עליכם חרם פעיל (דוגמה קיצונית לכך היא הפרסומות השוביניסטיות של בירה גולדסטאר, שגרמו לא רק לנשים רבות להחרים אותה, אלא גם לגברים רבים שרצו להביע סולידריות עם הנשים). לדברי כנרת יפרח, מומחית מיקרוקופי, יש כאן נזק תדמיתי למותג.הנה תזכורת ממאקו:

חרם על גולדסטאר

  • היעדר מיקוד מתאים בפניה לקהל היעד – במאמר מרתק בבלוג שלה, “אינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי”, מעין אלכסנדר מציינת, ובצדק, שפניה ממוקדת וישירה יותר אל קהל היעד תגרום לו להעניק לכם יותר תשומת לב וקשב. אם מותג כלשהו משתמש רק בפניה בלשון זכר, נשים עשויות פשוט לאבד עניין ולעבור הלאה; באופן דומה, אם מותג הלבשה משתמש רק בילדים בעלי גוון עור בהיר בפרסומות שלו, אנשים מקבוצות אתניות אחרות עשויים לחשוב שהוא לא פונה אליהם. ולהפך, ככל שהקמפיין (או במקרה זה, הטקסט) יכלול יותר מושאי הזדהות (פניה אל כל המגדרים), כך הקהל יהיה קשוב יותר למסר.
  • מחיקת מגדרים לא בינאריים – אמנם במאמר זה אני מתייחסת בעיקר לפניה לנשים, אך חשוב לציין שיש רבים שאינם מגדירים את עצמם כגברים או כנשים, אלא כמגדר שלישי, או מגדר אחר על הסקלה, או מגדר משתנה (gender fluid) או כנטולי מגדר. כאן הבעיה מוכפלת, שכן לעתים לא השימוש בלשון זכר ולא השימוש בלשון נקבה מתאים. באנגלית נמצא לכך פתרון בדמות השימוש במילה they בגוף שלישי (שכן גם באנגלית, שרובה דווקא לא ממוגדרת, יש הכרח לבחור ב-he או she כאשר מדברים בגוף שלישי יחיד). They במשמעות של נייטרליות מגדרית אף זכתה בתואר “מילת השנה” לשנת 2015 של מגזין Time. בעברית עדיין לא נמצא פתרון כזה שכבר מובנה בשפה, אבל בהמשך אתייחס לפתרונות שכבר נמצאים בשימוש.

They Word of the Year

ועכשיו לתכל’ס: 8 הצעות לפניה מגדרית בטקסט

אז כתבתי לא מעט על ה”למה”, ועכשיו אני מגיעה לחלק המעניין לא פחות – ה”איך”. הנה לא פחות משמונה הצעות לדרכים בהן תוכלו לפנות אל קהל מגוון בכתיבה שלכם מבלי שיחשבו שהחלטתם להתייחס לגברים בלבד.

1. הקלאסית: גוף שני רבים

כפי שאולי שמתם לב, אני נוהגת לכתוב בגוף שני רבים. נכון, זה לא פתרון מושלם כי אלה “רבים” ולא “רבות” אך אני מוצאת שפניה כזאת נקראת ככוללת יותר בהשוואה לגוף שני יחיד (ראו מקרה כנס MAD למעלה) שכן לעומתה, היא יכולה להכיל בתוכה יותר ממגדר אחד. אלא אם כן מדובר בתוכן שפונה אל נשים בלבד (או אל רוב נשי ומיעוט גברי) – ואז אין סיבה שלא לכתוב בגוף שני רבות: “אתן”, “אליכן”, “בשבילכן”, “מה עושות” “חושבות ש…?” וכיוצא בזה. המתנגדים יאמרו שפניה בגוף שני רבים, ולא משנה אם מדובר בלשון זכר או בלשון נקבה, היא לא אישית מספיק (לעומת “זכה בכרטיס חינם!” או “צור קשר”). זה נכון, אבל לדעתי פניה כזו עדיין עדיפה על האלטרנטיבה שמדירה חצי מהאוכלוסיה.

2. הדיכוטומית: שתי גרסאות

במאמרה שציטטתי מקודם, כנרת יפרח מציעה שאם מדובר במסמכים רשמיים (תעודות, כרטיסים, טפסים וכו’) ניתן מראש להכין גרסאות נפרדות לנשים ולגברים. כך למשל, ברישיון הנהיגה שלי שמוצג לעיל יהיה כתוב “רשאית לנהוג…” ו”חייבת להרכיב משקפיים…” בעוד שברשיון נהיגה של גבר יהיה כתוב “רשאי” ו”חייב”; בתעודה שמעניק מוסד אקדמי לאשה יהיה כתוב “בוגרת לימודי הנדסת חשמל” ובתעודה לגבר “בוגר לימודי הנדסת חשמל” (יש מוסדות אקדמיים שכבר נוהגים כך); וכן הלאה. באתרי אינטרנט אפשר לתת למשתמשים לבחור את המגדר שלהם בעת ההרשמה או הכניסה לאתר, ולספק להם ממשק מותאם. גם הפתרון הזה לא מושלם: הצורך בגרסה נוספת מייצר לא מעט עבודה (שעשויה להיות יקרה למדי אם מדובר בפיתוח של אתר אינטרנט), וההנחה המובלעת כאן היא שאפשריים רק שני מגדרים – גברים ונשים. אך לטעמי הוא צעד בכיוון הנכון, מכיוון שאפשר לנסח באמצעותו פניה אישית ולא להתקע עם ניסוחים מסורבלים או מדירים.

3. הפוליטיקלי קורקט: “הפניה בלשון זכר אך…”

יש מי שעושים לעצמם את החיים קלים, פונים אל הקוראים בלשון המועדפת עליהם (*שיעול* לשון זכר *שיעול*) ואז כדי לצאת ידי חובה – מוסיפים בסוף את המשפט “הטקסט כתוב בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד”. ובכן, זה יותר טוב מכלום, אך תחשבו על זה שעד שהקוראת מגיעה להתנצלות הזאת, היא כבר הספיקה להתעצבן על הפנייה הממ(ג)דרת. אז כן, זה קל – אבל האם זה שווה את זה? לדעתי, לא תמיד. אבל אם כבר אתם משתמשים בפתרון הזה – בבקשה תימנעו מחלוקה דיכוטומית לנשים ולגברים, ובמקום זאת תכתבו: “הטקסט כתוב בלשון זכר אך פונה לכל המגדרים“. אגב, אני מציעה ללכת רחוק יותר – לכתוב בלשון נקבה לאורך כל הטקסט (ולא רק כשמדובר במשרה של מזכירות או אירוח במסעדה, סבבה?) ואז להוסיף בסוף את המשפט “הטקסט כתוב בלשון נקבה אך פונה לכל המגדרים“. הופה. פתאום זה נראה חתרני, אה?

4. ההעדפה המתקנת: רק לשון נקבה

אם האתר שלכם פונה רק לנשים, או אפילו בעיקר לנשים, אפשר לנסח את כולו בלשון נקבה.

כך זה נראה באתר Rosepads, העוסק בהיגיינה נשית רב-פעמית:

Rosepads לשון נקבה

אף אחד לא ירים גבה למראה אתר בתחום ההיגיינה הנשית שכתוב בלשון נקבה, אך אני לא רואה סיבה לא להחיל את זה גם על אתרים בנושאים רחבים יותר שפונים לקהל מכל המגדרים – אפילו מתוך עיקרון: העיקרון של לשנות את ברירת המחדל מפניה לגברים, לפניה לנשים. עבור מי שיתרעם או אפילו ייבהל (שומו שמיים! פניה בלשון נקבה!) אפשר להוסיף את ההבהרה מהסעיף הקודם: “הטקסט כתוב בלשון נקבה אך פונה לכל המגדרים“. אם אתם מחשיבים את המותג שלכם כצעיר ובועט (במוסכמות), זה אפילו ניסוי ששווה לעשות בשביל הבאזז שהוא יעורר. דיונים סוערים בפייסבוק ובטוויטר! ביקורות קוטלות מצד אחד ומהללות מצד שני! הזמנה לתוכניות הבוקר לשטוח את עמדתכם! בקיצור, תחשבו על זה.

5. הדואלית+: דרוש/ה מקדמ/ת אתרים (או דרוש.ה מקדמ.ת אתרים)

עוד פתרון קלאסי לבעיית המיגדור בשפה היא שימוש בלוכסן כדי שהמילה תכלול את שתי גרסאותיה: הגברית והנשית. אך הפתרון הזה מתאים בעיקר לטקסטים קצרים כמו מודעות דרושים, או לטקסטים יבשים כמו טפסים של ארגונים רשמיים. יהיה קשה לצלוח טקסט כזה בבלוג, למשל, או בכתבה באתר. בנוסף, השימוש בו עלולה לעיתים ליצור בלבול וסרבול, למשל בכתיבת פעלים מסוימים (“צור/י קשר”?), עיסוקים מסוימים (“איש/ת שיווק”?) וכל מילה שצורתה הזכרית מסתיימת באות סופית (לדעתי זה לא כזה נורא לכתוב “מקדמ/ת אתרים” וניתן להבין בקלות במה מדובר, אבל לא כולם יסכימו אתי). בתיאוריה מדובר בפתרון הולם; בפועל, השימוש בו מוגבל לטקסטים מאד ספציפיים.

חשוב לציין שמי שהגדרתו המגדרית היא נזילה או ממוקמת על הרצף, לא תמיד אוהב את דרך הכתיבה הזאת, שכן ההנחה המובלעת בה היא שהקורא הוא או אשה או גבר – ואין אופציות אחרות. וכך צצה בשנים האחרונות גרסה יותר מתקדמת שמטשטשת את הגישה הבינארית – גרסת הנקודות: “חברים.ות יקרות.ים, מי יכול.ה לעזור?”. הנקודה, בניגוד ללוכסן, לא מפרידה את הכתוב לשני מגדרים בלבד, אלא מאפשרת לקרוא את המילה במלואה כך שתפנה גם אל מי שמזדהה כאשה, גם אל מי שמזדהה כגבר, גם אל מי שמזדהה כשניהם וגם לכל נקודה אחרת על הרצף.

אך בניגוד ללוכסן, שכתיבה עמו נחשבת תקנית ומופיעה גם במסמכים ממשלתיים, הנקודה היא המצאה שצמחה מהשטח – מהקהילה הגאה – ולא זכתה לגושפנקה רשמית כלשהי. אחרי הכל – זאת שגיאת פיסוק (ואגב, יש לנו פוסט שלם על שגיאות פיסוק שישמח את כל המגיהים בנשמתם). ככזו, היא נתקלת בהתנגדות רבה: הפוסטים והתגובות נגד השימוש בנקודה שראיתי בפייסבוק הם רבים מספור. כדאי לקחת את זה בחשבון, אך אם להרגשתכם זאת הדרך הכי נכונה לפנות לקהל שלכם שגם עולה בקנה אחד עם הערכים שלכם – לכו על זה.

הסעיף הזה הולך ומתארך, אך אני מרגישה לציין פה צורת כתיבה נוספת: ללא הנקודה. מי שמתנגדים לנקודה מטעמי פיסוק יתר, יוכלו פשוט להוריד אותה ולכתוב בצורה הבאה: “חברותים יקרותים! אתםן מוזמניםות למסיבת יום ההולדת שלי”. גם כתיבה בצורה הזאת נוטה לגרור תגובות כועסות ממגני השפה העברית. אך אחזור על מה שכתבתי בסוף הפסקה הקודמת: הבחירה צריכה להיעשות בהתאם לקהל היעד שלכם ובהתאם לערכים שלכם.

6. הבייסיק: שימוש בשם הפעולה/שם הפועל

נשאלת השאלה, למה בכלל להתאמץ ולהיזהר כל כך שאף מגדר לא ייפגע כשאפשר פשוט לכתוב בצורה לא ממגדרת? הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת היא שימוש בשם הפעולה, ללא הטיות כלשהן. במקום לכתוב “הצטרפו”, “צור קשר”, “לחצי כאן” וכן הלאה – אפשר לכתוב “הצטרפות”, “יצירת קשר”, “הרשמה”. הצורה הזאת מדברת אל כולם. כאשר מדובר בטקסטים של ממש, כמו מאמרים, אפשר להשתמש בשם הפועל: “כדי להבין את הנוער של היום, חובה להכיר את הרשתות החברתיות”, “במקרה של תקלה, יש לפנות למוקד השירות”. החסרון? כתיבה כזו נשמעת מעט יבשה, אין בה פניה אישית וחסרה נימת הציווי שמאפיינת קריאות לפעולה (“הירשמו” זו מילה שמייצרת תחושת דחיפות רבה יותר בהשוואה ל”הרשמה”). היתרון? אף אחד לא ייעלב. עשו את השיקול שלכם.

דוגמה מצוינת מאתר דיסקונט:

דיסקונט שם הפעולה

7. המעורבת: זכר ונקבה לסירוגין

צורת הפניה הזאת תפתיע ודאי חלק מכם, גם אני ממעטת להיתקל בה בטקסטים כתובים, אבל בהחלט יתכן שבעתיד היא תהפוך להיות שכיחה יותר. במקום שהטקסט ייכתב רק בלשון זכר או רק בלשון נקבה, משתמשים בו בשתי הצורות לסירוגין. “אתם מתלבטים מה ללמוד בתואר הראשון? אתן רוצות להגשים חלום ולפתוח עסק?” או “אני רוצה לפתוח את הפוסט הזה בתודה על התמיכה שלכם. אני מאד מעריך את מה שאתן עושות למעני.” זה ללא ספק מאתגר לכתוב כך, כי זה לא נעשה באופן אוטומטי אלא דורש מחשבה. מצד שני, הטקסט פונה כך לנשים ולגברים כאחד. מצד שלישי, הוא דיכוטומי – פונה רק אל גברים ונשים ולא אל מגדרים אחרים. לטעמי זאת פשרה טובה, אך היא דורשת לא מעט עבודה.

8. הוורסטילית: מילים שאפשר לקרוא בכל מגדר

לסיום, צורת הפניה שהיא גם אישית, גם לא מעצבנת אף אחד וגם לא דורשת פעלולי פיסוק: היצמדות למילים שניתן לקרוא אותן בכל מגדר. למה הכוונה? מילים בגוף שני שבזכות הסיומת שלהן יכולות להיקרא  בכל המגדרים: “איתך”, “בשבילך”, “עבורך”, “שלך”, או “עשית”, “בחרת”, “אמרת”, “ראית” וכן הלאה. גם שימוש בגוף ראשון מצוין למטרה הזו – אך צריך לשים לב לכך שסיומות הפעלים לא מעידות על מגדר מסוים: “אני רוצה להצטרף”, “אני רוצה לקרוא עוד”. אפשרות נוספת היא שילוב של פניה בגוף שני רבים עם גוף ראשון: “תרשמו אותי”, “שלחו לי ניוזלטר”; או שילוב של שם הפעולה עם גוף ראשון: “כניסה לחשבון שלי”. לכאורה, פתרון מושלם. החסרון היחיד הוא שהוא דורש חשיבה ויצירתיות. אבל זאת לגמרי השקעה שיכולה להשתלם בהמשך.

שימו לב לטופס יצירת הקשר של בלוג הספרות “לויתן קריאה” – את השדות בהם יש לרשום את פרטי הקשר ניתן לקרוא בכל מגדר (“מה המייל שלך?”):

לויתן קריאה פניה נייטרלית

סיכום

אני יודעת שהפוסט הזה מאתגר לפחות בחלקו ושכמה מקוראינו הולכים להתעצבן, ואולי אף לטעון שזו התקטננות מיותרת. אבל כאשה שחיה ברשת וקוראת וכותבת טקסטים כל היום, אני חושבת שזה נושא שחייבים לשים לב אליו ואני רואה שככל שהזמן חולף, ליותר נשים בפרט, ולאנשים מכל המגדרים בכלל, מתחילות להפריע פניות ממוגדרות בטקסט. מספר הדיונים שאני רואה על הנושא הזה ברשת הוא אינסופי. אז אני מקווה שלפחות חלק מהרעיונות שליקטתי לכאן ידברו אליכם. חשוב לי לציין שאין כל הכרח להחליט על דרך אחת בה אתם משתמשים ולהיצמד רק אליה; אתם תגלו במהרה שחלק מהדרכים שהוצעו כאן לא מתאימות לכל סיטואציה. זה בסדר גמור לשלב פתרונות שונים בהתאם לצורך.

דרך אגב – אני יודעת שגם באתר סרבולה רבות מהפניות מתבצעות בלשון זכר. בשאיפה, הדבר הזה ישתנה בעתיד.

דברו אליי בתגובות! אני יודעת שיש לכם מה להגיד 😉

 

שתפו:
Dafna Ben-Yehoshua

Hi, I'm Dafna Ben-Yehoshua, Content Manager at 3 Door Digital. After completing my M. Sc. in Biology, and trying out various occupations from being a zoo guide to working as an English teacher, I decided to settle on writing. I believe that any subject can be written about in a creative, fascinating manner while bringing into it the writer's unique point of view. My greatest joy in writing is seeing how something I write exposes the readers to new ideas and perspectives.

שיווק דיגיטלי שמביא תוצאות.
258%
רכישות אורגניות
189%
יחס המרה למודעות
42%
טראפיק אורגני
493%
מבקרים לבלוג