ציטוטיפ: כתיבה זהירה או כתיבה מתה – כשהז'אנר מכתיב את סגנון הכתיבה

מאת: | אוקטובר 22nd, 2018
טיפים בכתיבה

לאחר תקופת חגים ממושכת, רצופה בנופים מסוג אחר, אנחנו חוזרים במלוא הכח עם פינת הציטוטיפ. כי בתקופה מאובקת שכזאת אין כמו מנת הגיגי תוכן שבועית על מנת להרים את המורל השפוף.

והפעם, רצינו לחלוק כבוד לאחד הסופרים והמשוררים האמריקניים האהובים/ שנויים במחלוקת/ בוטים/ ייחודיים, (כל אחד יכול לבחור את התיאור שאליו הוא הכי מתחבר בהקשר אליו) הרי הוא צ'ארלס בוקובסקי.

סופר אחד נכנס לבר…

"כתיבה זהירה היא כתיבה מתה" טען בוקובסקי. כידוע, כתיבתו של בוקובסקי התאפיינה בישירות ויש שיגידו אף במידה מסויימת של בוטות, ללא כל חסמים ושיקולי פוליטיקלי קורקט. בוקובסקי נקט בגישת 'להיות או לחדול', זאת כאשר החליט להתמסר לכתיבה בכל מאודו בעודו בן ארבעים פלוס, נטול חסכונות של ממש ומעוטר ברזומה של פקיד דואר אלכוהוליסט, כמיטב האמנים המקדישים עצמם למגירה…. כאמור, לבוקובסקי לא היה מה להפסיד. מאחר שהחליט להתמסר לכתיבה בגיל מבוגר יחסית, הוא לא יכל לנקוט עוד בבררנות יתר, והרעיונות לא איחרו להופיע במוחו הקודח אפוף ענני האלכוהול, זאת לאחר שנים רבות בהן ענייני דיומא מנעו מהפרסונה הספרותית שלו להתרומם ולפרוש כנפיים. וכך- עד מהרה, הוא סיגל לעצמו סגנון כתיבה חופשי, מחתרתי, ובלתי מרוסן. כתביו של בוקובסקי זיכו אותו בביקורות רבות לטוב ולרע, שכן מצד אחד הוא הפגין יכולת התבוננות מעמיקה וייחודית וידע כיצד לשרטט סיטואציות מסויימות ללא כל שמץ של בנאליות ופאתוס, אך מאידך, רוב כתביו התאפיינו בשפה יום יומית פשוטה אשר עוררה תרעומת מסויימת בקרב אותם מבקרים אשר ייחסו ערך רב למימד האסתטי של השפה.

הכתיבה המחתרתית/מתריסה של בוקובסקי השאירה חותם של ממש, כאשר היא מהווה השראה לכותבים צעירים רבים. אך האם ניתן ליישם משהו מכך בנישת כתיבת התוכן העכשווית?

רעיון מול ביצוע

הרי בעוד כתיבת פרוזה מתאפיינת בפתיחות רעיונאית מחשבתית ויכולת סיפורית, כאשר במקרים רבים היא נכתבת בגוף ראשון ומשלבת בחובה יסודות פובליציסטיים או ביוגרפיים, הרי שכתיבת תוכן משמשת ככלי על מנת להעביר את מסריו של בעל העסק וליצור עניין בקרב הלקוחות הפוטנציאליים, שכן לרוב מדובר בתכנים אשר נכתבים בהזמנה כאשר הכותב עצמו משמש על תקן ביצועיסט בלבד, כך שאין באפשרותו לקחת חלק בבניית הזמנת התוכן עצמה. אם כך, האם יש מקום לתעוזה ולנימה אישית במסגרת נישת כתיבה זו?
ובכן, בסוגייה זו יש להבדיל בין כתיבת מאמרים אינפורמטיבית לכתיבה שיווקית, קריאטיבית. אין עוררין כי כתיבה מכל סוג שהוא מצריכה יכולת התבטאות נאותה במובן האסתטי התחבירי, אך מה באשר ליכולת הבעה או יכולת תיאורית?

כתיבה אינפורמטיבית מול כתיבה קריאטיבית

רבים נוטים להכליל את כל כותבי התוכן תחת הקטגוריה- קופירייטרים, אך הרי שיש הבדל מהותי בין שתי הנישות הללו. כתיבת תוכן- בין אם מדובר במאמרי seo או בכתיבה אינפורמטיבית מעמיקה יותר, מטרתה להציג נושא מסויים מנקודות מבט שונות, בהתאם לצרכי הלקוח, על מנת לקדם את אתר הלקוח בגוגל, כאשר לרוב היא מצריכה כתיבה אינפורמטיבית קוהרנטית, נייטרלית ומובנית, זאת באמצעות שימוש בביטויי מפתח רלוונטיים, כותרות משנה אפקטיביות, חלוקה לפסקאות המשרתות את נושא הטקסט וכו'. על פניו נראה כי נישת כתיבה זו מצריכה 'זהירות' מסויימת, שכן לא מדובר בכתיבה הבעתית, כך שהכותב נתון לדרישות הלקוח ואין באפשרותו לחרוג מכך ולהביע את דעתו על המוצר המדובר. עם זאת, כאשר אנו מדברים על תעוזה בהקשר של כתיבת תוכן, הכוונה היא לא בהכרח לכתיבה אישית אמוציונלית אלא לאופן בו מוצגים הרעיונות המובאים בטקסט, דהיינו- השוני והייחודיות של הטקסט לעומת טקסטים דומים בתחום. הרי הרשת מוצפת באין ספור מאמרים על וילונות, אך כאשר אנחנו מייצרים טקסט חדש העוסק ב- 'וילונות וינטאז' משרדיים', רצוי לשוות לו נימה ייחודית ושונה משל קודמו על מנת ללכוד את תשומת ליבם של הלקוחות הפוטנציאליים ולהעניק להם ערך מוסף אשר לא יקבלו באתרים אחרים.

רהוטים ומובנים ככל שיהיו, מאמרי קידום אינם נחשבים לסוגה קריאטיבית, שכן בסופו של דבר מדובר בטקסטים אשר נועדו להעביר אינפורמציה מסויימת באופן נהיר וברור תוך שיבוץ הגיוני ומותאם של ביטויי מפתח רלוונטיים. אך כאשר אנו מתמקדים בכתיבה שיווקית, הרי שנדרשת מידה רבה יותר של יצירתיות, שהרי כתיבה שיווקית איננה מכוונת לליבו של הקהל באופן ישיר ומכירתי אלא מצריכה שימוש בלא מעט תחבולות לשוניות ודימויים קריאטיביים מקוריים על מנת ללכוד את תשומת לבו של הגולש ולהניע אותו לפעולה. עם זאת, גם נישה זו מצריכה 'זהירות' מסויימת שכן מדובר בכתיבה מחושבת ואסטרטגית המסתמכת על המידע אשר ניתן אודות העסק/ החברה ומצריכה קונוטציה שיווקית מוסווית. בנוסף, נראה כי הנישה השיווקית חולשת על תת קטגוריות שונות, כאשר מלבד טקסטים שיווקיים מובנים כדוגמת דפי נחיתה, תיאורי מוצר ודפי אודות, ישנן נישות המצריכות חשיבה מרומזת ומטאפורית יותר כדוגמת כתיבת סלוגנים, שכן במדיומים כאלה, הרי שנדרשת חשיבה מעט יותר יצירתית.

ולסיכום

נראה כי הצעתו של בוקובסקי מתפרשת לכיוונים שונים בהקשר של כתיבת תוכן. שכן, מצד אחד מדובר בכתיבה ביצועית, אינפורמטיבית ברובה, אולם מצד שני נראה כי נישות שונות בתחום מצריכות כתיבה ייחודית ורעיונאית, כך שלא פעם רצוי לצאת מעט מהקופסא ולהתוודע למחוזות חדשים. עם זאת, חשוב להבין כי כתיבה זהירה היא לא בהכרח מתה, שהרי לעתים כאשר טווח הביטוי האישי מצומצם מלכתחילה, אין לנו ברירה אלא לנקוט במשנה זהירות, זאת כחלק מאסטרטגיית התוכן המגובשת בשיתוף בעל העסק ואיש קידום מקצועי.

 

פורסם בקטגוריה: Blog
תגיות: , ,
אסנת יששכרוף Google+

ירושלמית במקור, מעריצה מילים, חובבת מוזיקה ואמא לחתול. כיום מנהלת את סרבולה, חברת התוכן של קבוצת אנגורה מדיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את הפוסט עם חברים