31 שגיאות נפוצות בכתיבה: האם גם אתם עושים אותן?

מאת: | מאי 21st, 2017
highlighter

נכתב בשיתוף עם: ליבי רן
אינפוגרפיקות: ליבי רן

בין אם אתם מאמינים שכתיבה היא הצד החזק שלכם, או שאתם לא מייחסים חשיבות רבה לצורה שאתם כותבים בה – אני ממליצה לכם לקרוא את הפוסט הזה. הרעיון לפוסט הגיע מהמגיהה שאני עובדת לצדה, ליבי רן, אשר עוברת מדי יום על עשרות מאמרים הנכתבים על ידי כותבי תוכן, ובכל יום מלקטת מהם שגיאות חדשות (אם אתם לא רוצים להיות הכותבים האלה, מומלץ לקרוא את המאמר שלי על טיפים להגהה מושלמת של הטקסטים שלכם) . שימו לב – אפילו כשמדובר באנשים שעוסקים בכתיבה, שגיאות שגורות לא פוסחות עליהם. אז מה זה אומר לגבי אנשים שאינם עוסקים בכתיבה? מה זה אומר לגביכם?

כתיבה היא כלי קריטי ביום-יום שלנו: כאנשים שחיים בעידן דיגיטלי, אנחנו מסתמכים היום על כתיבה הרבה יותר מאשר אנחנו מסתמכים על דיבור. רוב התקשורת שלנו – בעבודה, בלימודים, מול בני המשפחה ועם החברים – מתבצעת בכתיבה. אז מילא אם אנחנו עושים שגיאה כאשר אנחנו מתכתבים נמרצות עם חבר בווטסאפ על הפרק האחרון בסדרה הלוהטת של הרגע (בלי ספוילרים!), אבל איך זה נראה אם אנחנו כותבים לבוס שלנו מייל, מגישים עבודה לאוניברסיטה או בונים לעצמנו אתר מקצועי או דף פייסבוק עסקי (שבהם נדרשים לא פעם כישורי כתיבה שיווקית) – שיש בהם שגיאות? זה נראה לא טוב. זה נראה כאילו אנחנו עילגים. במציאות אנחנו עשויים להיות אנשים רהוטים, משכילים ואינטליגנטים – אבל הרושם הזה לא יעבור אל מי שקורא את מה שכתבנו.

את הפוסט הזה ליבי ואני כותבות לא כי אנחנו רוצות להתנשא עליכן ועליכם, חלילה – אלא דווקא משום שכמי שעוסקות בכתיבה, בעריכה ובהגהה, יש כאן שגיאות שגם אנחנו נהגנו לעשות בעבר, ואנחנו אסירות תודה למי שעזר לנו בדרכנו ולימד אותנו להימנע מהן – מורים, מרצים, עורכים לשוניים, אתר האקדמיה ללשון העברית ועוד. מאחר שסרבולה היא חברה המספקת שירותי תוכן, חשבנו שיהיה ראוי להעביר הלאה את הידע שצברנו כדי לגרום לכם להיות כותבים טובים יותר – כשאתם משרבטים פתק אוהב לבת הזוג, כשאתן מתכתבות עם קולגות בעבודה, כשאתם מגישים מועמדות לתפקיד מבוקש או כשאתן כותבות בלוג.

אז אחרי ההקדמה המתבקשת – קבלו את מצעד השגיאות הנפוצות! לנוחיותכם, חילקנו אותן ל-6 קטגוריות.

מה קשור? טעויות נפוצות במילות קישור

1. "במידה ו-": אחת הטעויות הנפוצות ביותר. במקום זאת יש לכתוב "אם", "כאשר", "בתנאי ש-", "במקרה שבו", או "במידה ש-". שימו לב שגם שימוש במילת הקישור "במידה ש-" עשוי להיות שגוי אם אין מדובר במידה ממש. כלומר, ניתן לכתוב "הוא אינו לומד במידה שנדרשת לו", אך לא ניתן לכתוב "במידה שאת מתעכבת, אנא עדכני אותי" – יש לכתוב "אם את מתעכבת, אנא עדכני אותי".

2. "מאחר ו-", "יתכן ו-", "היות ו-", "הואיל ש-": בכל אלה יש להחליף את הו' בש', ולהיפך. מילות הקישור הנכונות הן "מאחר ש-", "יתכן ש-", "היות ש-". שימו לב שעבור "הואיל" זה הפוך: צריך להיות "הואיל ו'-". את זה קל מאוד לזכור. פשוט זכרו "הואיל ו-", וכל השאר יהיה ב-ש'.

3. "מדובר על": לרוב משתמשים בצירוף זה לצורך תיאור או הגדרה, אך במקרים אלה יש להשתמש ב"מדובר ב-": "מדובר בכתבה פרובוקטיבית במיוחד", "מדובר במאות אנשים". רק אם כותבים על דבר הנמצא במוקד של דיון, ניתן לכתוב "מדובר על". למשל, "בחדשות הערב דובר על הגעתו הקרבה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ", או "במחקר מדובר על הגורמים למחלה". מדובר בשגיאה שמביאה לי את הסעיף. ונעבור לסעיף הבא.

4. "נמנה על", "נמנה בין": המילה "נמנה" מגיעה מהפועל למנות (לספור). ולכן יש לכתוב תמיד "נמנה עם" כאשר המשמעות היא "נמצא באותה רשימה עם", וברשימה יש פריטים שאותם מונים. למשל, "מארק צוקרברג נמנה עם המיליארדרים הצעירים בעולם".

והנה אינפוגרפיקה שתעזור לכם לזכור:

מילות קישור

זה לא מה שאתם חושבים שזה: מילים בשימוש שגוי

5. לשכור  להשכיר: השוכר משלם כסף למשכיר תמורת שימוש בסחורה או בנכס המושכר. המשכיר הוא בעל הרכוש המושכר – הוא מקבל כסף מהשוכר עבור שימוש ברכוש או בנכס שלו. לדוגמא: "שכרנו מכונית לטיול", "השכרתי את הדירה שלי לדיירים למשך שנה".

6. ללוות  להלוות: הלווה מקבל כסף או מוצר מתכלה מהמלווה ומחזיר את שוויו בהמשך. המלווה הוא בעל הרכוש המולווה – הוא נותן הלוואה ללווה ומקבל אותה בחזרה. כלומר, ללוות = לקחת הלוואה. להלוות = לתת הלוואה. לדוגמא: "הלוויתי אלף ש"ח לאחותי", "לוויתי כוס סוכר מהשכנה".

7. לשאול  להשאיל: השואל מקבל דבר מה בלתי מתכלה מהמשאיל ומחזיר את אותו פריט בתום השימוש. המשאיל הוא בעל הפריט המושאל – הוא נותן אותו לזמן מוגבל לשואל ומקבל אותו בחזרה בתום תקופת השימוש. לדוגמא: "שאלתי ספר מהספרייה", "חבר השאיל לי את האופניים שלו".

[חשוב גם לבצע הבחנה ברורה בין הלוואה לבין השאלה: כסף אי אפשר לשאול (אלא אם כן שאלתם ממישהו שטר לצורך ביצוע קסם – פעולה יומיומית ושגרתית, בסך הכול). השגיאה השגורה היא דווקא הפוכה: "תלווה לי את האופניים שלך" – הכול טוב ויפה, אבל אופניים תוכלו רק לשאול. אם תחזירו תמורתם זוג אופניים אחר (בתוספת ריבית והצמדה, כנהוג) – מדובר כבר בסחר חליפין או סתם בהחלפה.]

you keep using that word

8. הליך  תהליך: הליך הוא נוהל שמתבצע במקרה ספציפי ("ניתוח לב הוא הליך רפואי המתבצע לעתים בחולי לב", "ערעור על פסק דין הוא הליך משפטי"), בעוד שתהליך מתאר שינוי שמתרחש לאורך זמן, השתלשלות עניינים ("הוא עבר תהליך פסיכולוגי ארוך עד שהשתקם מהטראומה"). אני פשוט זוכרת שהליך הוא פרוצדורה. כבר יותר קל, נכון?

9. כנסו  היכנסו: נהוג בטעות לחשוב ש"כנסו" היא מילת הציווי של "תיכנסו" (לדוגמא, "כנסו כנסו!"). אך למעשה המילה "כנסו" מגיעה מהפועל "לכנס"  (כמו לכנס ישיבה, לכנס ועידה וכו') בעוד ש"היכנסו" מגיעה מהפועל "להיכנס". אז אם אתם רוצים לצוות על מישהו להיכנס, הצורה הנכונה היא "ברווזים ברווזים, היכנסו הביתה". אם אתן רוצות לקבוע ישיבה במשרד, שלחו מייל לעוזר שלכן בלשון הבאה: "כנס את הישיבה ל-10 בבוקר".

והנה עוד אינפוגרפיקה שתעזור לכם לזכור:

מילים דומות עם משמעות שונה

 

עילגית מדוברת: גם בדיבור זה נשמע לא טוב

10. "מכנס", "מגף", "נעל", "תחתון", "גרביון": אלא אם כן התחלתם אופנה חדשה שלפיה מגניב עכשיו ללבוש חצי מכל פריט לבוש, לכתוב "קניתי מכנס" או "המגף הזה מאד יפה" פשוט נשמע רע. יש להשתמש ב"מכנסיים", "מגפיים", "נעליים", "תחתונים" ו"גרביונים". אין בעיה להשתמש במילים בצורת היחיד כשהכוונה היא אכן לצורת היחיד, אבל תסכימו איתי שהמשפט "קניתי חולצה עם שרוול קצר" מעלה תהיות בנוגע לאורכו של השרוול השני.

11. "לא חייב", "לא צריך": הצירופים האלה יכולים להיות תקינים לגמרי, אך זה תלוי בהקשר. אין שום בעיה לכתוב "את לא חייבת להסיר שערות מבית השחי" או "אבא, אני לא צריך שתכבס לי את הגרביים". הבעיה היא כאשר משתמשים בהם במשמעות של "אין צורך" או "לא חובה" (שאלה, אגב, הצורות הנכונות). למשל, "המורה אמרה שלא חייב להכין שיעורים", "לא צריך להיות מומחה גדול בעסקים" הם משפטים שגויים. הם צריכים להיכתב כך "המורה אמרה שלא חובה להכין שיעורים", "אין צורך להיות מומחה גדול בעסקים". אגב, אם זו המורה ללשון, תכינו את השיעורים. מה אכפת לכם?

12. "זה מרגיש": נורא כיף לדבר באמריקאית ("It feels like"), אני יודעת – אבל בעברית דומם ("זה") לא יכול להרגיש. "מרגיש לי מוזר שהיא הגיבה ככה" – לא נכון. "אני מרגישה מוזר שהיא הגיבה ככה"/"התגובה שלה מוזרה בעיניי"/"להרגשתי, התגובה שלה מוזרה" – נכון.

13. "אבל לא רק": גם במקרה הזה, הצירוף יכול להיות תקין, תלוי במיקום שלו במשפט. מאד נפוץ לסיים משפטים במילים "אבל לא רק" במשמעות של תוספת, וזאת טעות. לא נכון לכתוב "בתפריט המסעדה תמצאו כריכים ופסטות, אבל לא רק" כי זהו משפט חסר: אחרי המילים "אבל לא רק" חייב לבוא עוד משהו. לעומת זאת, ניתן לכתוב "אבל לא רק כריכים ופסטות תמצאו בתפריט", או "בתפריט תמצאו כריכים, פסטות וגם סלטים". ניסוח אחר אפשרי: "בתפריט המסעדה תמצאו כריכים ופסטות, אבל יש בו עוד הרבה יותר". יופי, עכשיו אני רעבה.

יש לזה מילה: אל תתעצלו, השתמשו בפועל המתאים

הידעתם? בשפה העברית יש כל כך הרבה פעלים, שכמעט לכל שם עצם תוכלו להצמיד פועל שונה שהומצא במיוחד עבורו! למרבה הצער, יותר מדי אנשים משתמשים בשלושת הפעלים הבאים לתיאור כל פעולה כמעט, וחבל – כי זה נראה ונשמע עילג.

14. "לשים": מה לא שמים? בגדים, נעליים, גרביים, כובע, משקפיים, תכשיטים, עניבה, מוזיקה, סרט, ספה (או כל רהיט אחר), מדף (או כל פריט שיש להתקין).
דוגמא קלאסית לשימוש שגוי בפועל "לשים": "מותק, חכי לי ואל תשימי את הסרט עדיין, אני שם גרביים ובא".

אז באילו פעלים להשתמש במקום?
ללבוש בגד, לנעול נעליים, לגרוב גרביים, להרכיב משקפיים, לענוד תכשיטים, לענוב עניבה, להשמיע מוזיקה, להקרין סרט (או פשוט "ללחוץ על פליי"),  להציב ספה, להתקין מדף.

15. "לעשות": מה לא עושים? מסיבה, פגישה, השוואה, טיפול, תהליך, מחקר, בדיקה, חקירה, רשימה, שיחה, בירור, קניות.
דוגמא קלאסית לשימוש שגוי בפועל "לעשות": "אתם זוכרים שאנחנו עושים מסיבה היום, כן? אז יאללה, מי בא אתי לעשות קניות?"

אז באילו פעלים להשתמש במקום?
לערוך מסיבה, לקיים פגישה, לערוך השוואה, לעבור טיפול/ללכת לטיפול, לחולל/לעבור תהליך, לבצע בדיקה, לערוך רשימה, לקיים שיחה, לערוך בירור, לערוך קניות/לצאת לקניות. במקרים רבים, את הפעלים לערוך/לקיים אפשר להחליף זה בזה – ניתן לערוך פגישה וגם לקיים פגישה.

באופן כללי, תמצאו שיש פעלים שמתאימים למספר שמות עצם, והמשותף להם הוא שכולם יותר מדויקים מהפועל "לעשות". אני חושבת שזה שוב באשמת השפה האנגלית, שבה “to make” וגם “to do” מיתרגמות לפועל "לעשות".

16. "לסגור"/"לפתוח": מה לא סוגרים או פותחים? אור, מכשירי חשמל, תריסים, עיניים.
דוגמא קלאסית לשימוש שגוי בפעלים "לסגור"/"לפתוח": "אל תפתח את המחשב עכשיו, אני רוצה לסגור את האור."

אז באילו פעלים להשתמש במקום?
להדליק/לכבות את האור, להדליק/לכבות את הסמארטפון, להפעיל/לכבות את הבלנדר, להגיף תריסים (דווקא תריסים אפשר לפתוח – אבל לא לסגור), לפקוח/לעצום עיניים.

אינפוגרפיקה שלישית ואחרונה שתעזור לכם לזכור:

שימוש בפעלים מתאימים

פחות זה יותר: כפילות מיותרת

17. "כמו למשל": "כמו" ו"למשל" הן מילים נרדפות. לכתוב "כמו למשל" זה כמו לכתוב "כמו כמו" או "למשל למשל". השתמשו או ב"כמו" או ב"למשל".

18. "כדוגמת": כמו בסעיף הקודם, "כ" (שמשעותה היא כמו או בערך) ו"דוגמת" הן מילים נרדפות. לכן, אין לכתוב "יש לכתוב סיפור קצר כדוגמת הסיפור שכתבנו בשיעור", אלא "יש לכתוב סיפור קצר כמו הסיפור שכתבנו בשיעור", או "יש לכתוב סיפור קצר דוגמת הסיפור שכתבנו בשיעור". אני מנחשת שהשיבוש הנפוץ התחיל בגלל הניב "אין כדוגמתו".

19. "ממזמן": כל שעליכם לעשות כדי להבין את השגיאה כאן, הוא לשאול את עצמכם האם המילה "ממזמן" שונה במשמעות שלה מהמילה "מזמן". התשובה, במפתיע, היא לא. משמעות המילה "מזמן" היא "מלפני זמן (כלשהו)". אז כאשר אתם כותבים "ממזמן", זה כאילו כתבתם "מלפני מלפני זמן (כלשהו)". בקיצור, זוהי כפילות, והיא שגויה. ואם אתם כבר יודעים את זה מזמן, אז יאללה, דלגו לסעיף הבא.

20. "בערך כ-20": המילים הנרדפות מכות שלישית. "כ" ו"בערך" זה אותו דבר. או "כ-20 חתולים" או "בערך 20 חתולים", תחליטו.

21. "52% אחוזים": אאוצ'. הטעות הזאת נובעת כנראה מהיעדר תשומת לב, כי אתם ודאי יודעים ש-"%" ו"אחוזים" זה אותו דבר.

22. "אלטרנטיבה חלופית", "אלטרנטיבה אחרת": משמעות המילה "אלטרנטיבה" היא "חלופה" או "אפשרות אחרת". אפשר להשתמש רק באחת האפשרויות האלה – אין לשלב ביניהן. "נעלי בד הן אלטרנטיבה לנעלי עור" – נכון.  "נעלי בד יכולות להחליף נעלי עור" – נכון. "נעלי בד הן אלטרנטיבה אחרת לנעלי עור" – פשוט לא. אני מוסיפה הסתייגות קלה: אם אתם מונים אלטרנטיבות וכבר ציינתם אלטרנטיבה אחת, תוכלו לכנות את הבאה בתור "אלטרנטיבה אחרת". למשל, "נעלי בד הן אלטרנטיבה אחת לנעלי עור; נעלי פלסטיק הן אלטרנטיבה אחרת לנעלי עור."

23. "אצטדיון רמת גן הוא אצטדיון": מכירים את המושג טאוטולוגיה? טאוטולוגיה זה כפל מילים – חזרה על מילים זהות או דומות באותו המשפט, מבלי שיהיה צורך בכך. במשפט "אצטדיון רמת גן הוא אצטדיון גדול", אין צורך לחזור על המילה אצטדיון, מכיוון שכבר ידוע שמדובר באצטדיון. מספיק לומר "אצטדיון רמת גן הוא מבנה גדול", או אפילו "אצטדיון רמת גן הוא גדול".

החילזון מן השפן: ביטויים שהשתבשו בדרך

שילוב פתגמים וביטויים בטקסט מעשיר אותו והופך אותו למעניין יותר, אך אם משתמשים בהם לא נכון, זה ביג מיסטייק – ביג – יוג', ורק משיג את המטרה ההפוכה.

big mistake pretty woman

24. "רקם עור וגידים": עם כל חיבתי לרקמה, מדובר כאן בקרימה, מלשון קרום, והביטוי הנכון הוא "קרם עור וגידים". אני מניחה שהשגיאה מגיעה מהשילוב בין הפופולריות של השורש ר.ק.מ לבין המחשבה התמימה והמוצדקת שעור וגידים הם אכן רקמות בגוף. לכו נגד ההיגיון במקרה הזה.

25. "לעשות ימים כלילות": טוב, כאן זה באמת היפוך משונה: הרי מי שטורח עד כדי כך שהטרחה מדירה שינה מעיניו הופך גם את לילותיו לימים, כלומר, "עושה לילות כימים". למשפט ההפוך אין משמעות, אלא אם כן התכוונתם לכתוב שישנתם כל היום (וגם כל הלילה).

26. "מעטי מעט": הביטוי הנכון הוא "מתי מעט", ומשמעותו היא "מעטים, אחדים, ספורים". ניתן להבין את הבלבול, שהרי יש דמיון צלילי בין המילה "מתי" למילה "מעטי". "מתי" במשמעות הזו היא מילה עתיקה המופיעה כבר בתנ"ך: "מתים" = "אנשים". לא מדובר באנשים מתים, פשוט באנשים. ולכן "מתי מעט" = מעט אנשים.

27. "וידוי הריגה": הצורה הנכונה היא "וידוא הריגה". וידוי הוא מה שעושה מי שהרג כשהוא ניגש למשטרה (או לכנסייה, אם הוא קתולי, במקרה). קל לזכור: וידוא נועד לוודא. וידוי נועד לוודות או להתוודות.

28. "אם בארזים נפלה שלכת": קראי לי קטנונית (אני רגילה), אבל אצתי רצתי לידידתנו ויקיפדיה כדי לבדוק, ואכן – ארז הוא עץ ירוק עד. הוא לא יעמוד בשלכת, וחבל לי על אזובי הקיר, כי לא נתנו להם פתחון פה בשיבוש הזה. הביטוי הנכון הוא "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר", והמשמעות היא – אם עץ חסון כמו ארז עלה באש, מה יקרה לאזובי הקיר, שהם דליקים בהרבה? לגבי המטאפורה, אני מניחה שאתם מבינים אותה.

29. "משלוח יד": אם קיבלתם בדואר משלוח של יד, יש סיכוי שהסתבכתם עם איזה ארגון פשע. הצורה הנכונה היא, כמובן, "משלח יד" – והמשמעות היא מקצוע או עיסוק.

30. "לזרוע מלח על הפצעים": ענף החקלאות בתדהמה. כורי מלח מתפטרים בהמוניהם. האמנם ניתן לזרוע מלח ולגדל עצי מלח?! הצורה הנכונה לביטוי זה היא "לזרות מלח על הפצעים". על אף הדמיון בצליל, למילים "לזרוע" ו"לזרות" משמעויות שונות: לזרוע היא פעולת הזריעה, של זרעים למשל; בעוד שלזרות משמעותה לפזר, כפי שמפזרים מלח על האוכל.

31. "היהלום שבקצפת": אני לא מכירה את המתכון הזה, אבל יש לי תחושה שהוא טומן בחובו סכנת חנק. כמו כן, ברכות לרגל האירוסין! לביטויים "היהלום שבכתר" ו"הדובדבן שבקצפת" משמעות זהה – הגורם הזה שהופך דבר כלשהו מטוב מאד למצוין. אבל מוטב לא להצליב בין שני הביטויים וליצור מהם ביטויים חדשים, אחרת זה יוצא מבלבל מאד.

סיכום

בכל מה שקשור לכתיבה, תמיד יש מקום ללמוד דברים חדשים – גם ליבי וגם אני לומדות ומתפתחות בכתיבה שלנו כל הזמן. אבל כתיבה לא חייבת להיות משלח היד שלכם (הא! ראיתם מה עשיתי כאן?) כדי שתרצו לכתוב היטב – בעידן הפייסבוק, הווטסאפ והטוויטר, כתיבה משקפת במקרים רבים את מי שאתם. ואם אתם רוצים ליצור רושם טוב, אחד הדברים להתחיל מהם הוא לכתוב נכון. ואם אתם עושים רושם מצוין על אנשים אחרים כבר עכשיו, הרי שכתיבה מדויקת ונטולת שגיאות תהיה הדובדבן שבקצפת.

והנה סיכום זריז של (כמעט) הכל:

אינפוגרפיקת שגיאות מלאה

חידשתי לכם? מכירים שגיאות שגורות נוספות? ובאופן כללי, מה חשבתם על הפוסט?
אשמח לשמוע מכם בתגובות!

דפנה בן יהושע Google+

היי, אני דפנה. יש לי שני תארים בביולוגיה וניסיתי את מזלי בעבודות שונות עד שבסופו של דבר החלטתי לממש את אהבת המילים שלי ופניתי לכתיבה. בשנים האחרונות אני כותבת ועורכת תוכן וכיום אני בתפקיד מנהלת התוכן בקבוצת אנגורה מדיה שגם חברת Servula משתייכת אליה, בין היתר. לדעתי, אפשר לכתוב בצורה יצירתית, מרעננת ועשירה על כל נושא וזה מה שאני מנסה לעשות. בכתיבה על שיווק דיגיטלי אני מנסה להעביר לקוראים את המידע בצורה נגישה ובהירה, ועל הדרך, גם לומדת לא מעט דברים חדשים.

101 thoughts on “31 שגיאות נפוצות בכתיבה: האם גם אתם עושים אותן?”

  1. אוראל הגיב:

    אחלה כתבה!

    1. ליבי רן הגיב:

      תודה, אוראל!

  2. עפרי הגיב:

    נהדר!
    המאמר הוא היהלום שבקצפת מבין אלה שקראתי לאחרונה. 🙂

    1. יונתן בר-נר הגיב:

      חובבי הנוסטלגיה האזוטרית, שלהערכתי לא מעט מקוראי מאמרים כגון אלה נמנים עמם, אולי יזכרו את הססמה הזוכה בתחרות שערך מגזין הנוער של הערוץ הראשון תוסֵסס: "תוסֵסס – הדובדבן שבהמבורגר".

      https://he.wikipedia.org/wiki/תוססס

    2. ליבי רן הגיב:

      היי עפרי,
      את זורעת לנו מלח על הפצעים! 🙂

  3. איתי ברנר הגיב:

    מה שמפריע לי בעיקר זה "אינגלוז" של ביטויים מאנגלית לעברית שיש להם תחליף, "זה מרגיש" נשמע עוד טוב לעומת "זה עושה שכל"…

    מצאתי כאן רשימה של קישורים לפוסטים מעניינים בנושא, אני לא יודע בדיוק ממתי הדף, אבל הוא עדיין רלוונטי :

    http://www.language-editing.co.il/enslang

    1. בצד התודה הגדולה שלי על הפוסט הזה – שהלוואי והיו רבים כמותו ועוד יותר הלוואי ורבים/ות יקראו ואף יישמו אותו – יש לי הערונת על שגיאה שאני רואה אותה גם כאן, לצערי.
      פעם אחת כשכתבת בתחילת הפוסט "לא מייחסים חשיבות רבה לצורה בה אתם כותבים" ופעם נוספת בקורותייך – "בקבוצת אנגורה מדיה אליה משתייכת בין היתר" (למעשה יש כאן שגיאה נוספת…).
      והטעות בעיני היא לומר "בה…" ו"אליה…" במקום "שבה…" ו"שאליה".
      הדרך הפשוטה לחוש בשגיאה היא לבנות את המשפט אחרת:
      למשל, אילו המשפט היה "לצורה שאנחנו כותבים בה" לא היינו כותבים "לצורה אנחנו כותבים בה". כך בדיוק גם במבנה הנוכחי, שגם הוא אנגלוז… (ואפילו לא מדייק).

      הטעות הנוספת היא העדר הפסיק במשפט השני שציטטתי, שבגרסתו המתוקנת נראֶה כך: "בקבוצת אנגורה מדיה, שאליה משתייכת בין היתר" וכו'.

      אגב, על הדרך ניקדתי את ה"נראֶה", שהוא אחת הטעויות הצורבות לי ביותר בשפתנו. אין כמעט אדם שאומר "נראֶה" בהווה, אלא "נראָה", ואפילו מרחיקים לכת ואומרים "היה נראָה" כאילו זה העבר…
      תודה על ההקשבה, מקווה שיגיע למישהו/י ואפילו ברוח טובה, וייכנס לספר דברי התיקונים…

      1. ליבי רן הגיב:

        ארנינה היקרה, תודה על הערותייך מאירות העיניים. בנוגע לשגיאה הראשונה – את צודקת לחלוטין, היא תתוקן. בנוגע להערה השנייה – האקדמיה ללשון העברית תומכת גם בגרסתך וגם בגרסתנו, והבחירה ביד המנסח במקרה הזה.
        בכל אופן, המשיכי לבקר בבלוג שלנו. המאמר הבא הולך להיות בנושא שקרוב ללבך (אני מסיקה מההערה) – פיסוק.

    2. ליבי רן הגיב:

      איתי, תודה על הקישור – איזה אוצר!

      1. אביגיל הגיב:

        כתבה מעולה. תוסיפו לה גם את הטעות הנפוצה – לקרוא – לקרות!
        אנשים אומרים "ככה קרה לי, לא האמנתי שזה יכול לקרוא לי" במקום לומר – "לא האמנתי שזה יכול לקרות לי". קרה – לקרות. קרא – לקרוא.

  4. ראובן הגיב:

    תודה על ההשקעה וההסברים.
    חסרה לי אינפוגרפיקה מסכמת על סעיפים 14-16.

    1. ליבי רן הגיב:

      היי ראובן, סעיף 14 זכה לאינפוגרפיקה משלו, ואילו סעיפים 15-16 פחות מתאימים להצרנה גרפית. ייתכן שסעיף 16 יקבל אינפוגרפיקה משלו בפוסט אחר. בכל אופן, תודה שקראת ושהגבת. אתה מוזמן לחזור לבלוג שלנו.

  5. תומר הגיב:

    מאמר מעולה! לי בעיקר מפריע שכותבים בגוף ראשון יחיד "אני יכתוב" במקום "אכתוב" וכדומה.

    1. ליבי רן הגיב:

      היי תומר,
      אין ספק – אותיות אית"ן חטפו מכה רצינית בגלל השפה המדוברת והשגיאה חלחלה לכתיבה. תודה שקראת! חזור אלינו, בקרוב נפרסם מאמר נוסף בנושא קשור.

  6. Busnghd הגיב:

    מעולה, בדיוק מה שחיפשתי בשביל לרשום מיילים ומסמכים בעבודה בעברית תקינה.

    1. ליבי רן הגיב:

      שמחנו לעזור!

    2. יעל הגיב:

      התגובה הזו היא הזדמנות להעיר שבעברית תקינה יש לומר "לכתוב" ולא "לרשום", אלא אם כן מדובר ברשימת קניות למכולת או רשימת מצרכים במתכון וכיו"ב…

      1. יוסי הגיב:

        יעל, את מוזמנת להציץ בדבר האקדמיה בנושא 'רשם לעומת כתב'.
        אני, אגב, אוהב לרשום ולצייר.
        רשם בית המשפט בעיקר כותב.

        https://goo.gl/phxR3P

  7. צבי הגיב:

    מה שמצער שהתבונות שהנחת כאן ופרשת אותן כל כך יפה לא יעזרו. אין מצד שני מי שמוכן לקרוא ולהטמיע

    1. ליבי רן הגיב:

      היי צבי,
      בוודאי תשמח לגלות שהנושא מעניין אנשים רבים, ואפילו האתר שלנו הוכיח לנו את זה כשקרס עקב תנועת קוראים ערה במיוחד. אולי בכל זאת יש תקווה…

  8. Lian הגיב:

    פשוט נהדר!
    אהבתי את ההומור.
    ברשותך, אלך עכשיו לשתף את הפוסט עם חבריי הבלוגרים,ואין לי מושג אם כתבתי בשפה תקינה☺ העיקר הכוונה…

    1. ליבי רן הגיב:

      תודה, ליאן – נשמח לשיתופים לרוב!
      וכן, השפה תקינה לחלוטין 🙂

  9. עזריה הגיב:

    בנקודה 12, "נורא כיף" צריך להיות "מאוד כיף". שהרי נורא בא מלשון ייראה ופחד. ומה כל כך נורא בקצת כיף?

    1. ליבי רן הגיב:

      עזריה, תודה על התגובה. נכון, המילה "נורא" היא בעלת קונוטציה שלילית במקור, אבל כאן לקחנו לנו חירות אמנותית להשתמש במילה בשימוש הסלנגי שלה, על דרך ההיפוך. נורא כיף שאתה מגיב, חזור לבלוג שלנו!

      1. יוסי הגיב:

        הנה דבר האקדמיה שכותרתו 'נורא יפה, נורא ואיום':
        '… יראה איננה שלילית בהכרח – יש יראה שהיא פחד ובעתה, ויש יראה שהיא יראת כבוד. בתנ"ך המילה נורא משמשת בעיקר במשמעות השנייה.'
        https://goo.gl/zgF2Qj

  10. סיס הגיב:

    אהבתי.. זה חשוב מאוד ומרענן
    אשמח לקבל מידע נגיש כזה על החוקים בכתיבה בהיבטים של פיסוק וניקוד.

    1. ליבי רן הגיב:

      שלום סיס, תודה על התגובה! המאמר הבא בתור יעסוק בסוגיות שנוגעות לפיסוק. נשמח לראות אותך בבלוג שלנו גם בעתיד.

  11. מרדכי קהאן הגיב:

    אם בעברית עסקינן, במקטע: "מה קשור? טעויות נפוצות במילות קישור", בסעיף 2, כתבת: "…שימו לב שעבור "הואיל" זה הפוך…"

    עבור פירושו יבול!

    כוונתך היתה בוודאי בעבור…

    עברית קשה שפה, מסתבר.

    1. ליבי רן הגיב:

      שלום מרדכי, תודה על תגובתך המחכימה. אצנו רצנו לאתר האקדמיה ללשון העברית, שהיא האורים והתומים שלנו. להלן פסיקת האקדמיה בעניין זה:
      "עבור, בעבור
      אין האקדמיה רואה מקום להתערב בשאלת השימוש במילה עבור במשמעות 'בשביל' (במקום בַּעֲבוּר) – בהיותה שאלת סגנון.
      [ישיבת המליאה רנה]"
      http://bit.ly/2qb7Isj

  12. הדסה רשף הגיב:

    שגיאה נפוצה: ״חוץ מ״ במקום ״להוציא את״ : הספרייה פתוחה כל השבוע חוץ מיום שני = פתוחה יום שני וגם כל שאר השבוע. רצו להוציא את יום שני מן המניין היו צריכים לאמר: הספרייה פתוחה כל השבוע להוציא את יום שני. זהו רק מקרה אחד בו רוצים לאמר דבר ואומרים את היפוכו.

    1. ליבי רן הגיב:

      תודה, הדסה, אמת ויציב! זה נושא שקשור גם לתורת הקבוצות, ולכן יתאים במיוחד לאינפוגרפיקה שתבהיר את העניין בצורה חזותית. לפעמים קשה להסביר במילים את הכלל המסוים הזה. אקח את הדבר לתשומת לבי למאמר הבא בנושא.

  13. סיגל בן נון הגיב:

    ביטויים וצירופים שקשים לי:
    מוקיר תודה
    נרטבתי עד שד עצמותי
    אז רשמתי לו…
    ריבוי כפול,מאנגלית:
    למשל רלסים – Rail, rails

    עד כאן, בשליפה מהמותן. פוסט מצויין. שומרת לי

    1. ליבי רן הגיב:

      היי סיגל, תודה על הצירופים ששלחת – הם אכן מציקים ונפוצים. אישית, אני רגישה לבורקסים, לצ'יפסים ולג'ינסים, שהם ריבויים כפולים בסגנון הרלסים שציינת.

  14. חיה הגיב:

    שלום רב ותודה על ההשקעה. ראשית, נא תקנו —במקורות (תלמוד בבלי, מועד קטן ג כה) נכתב: ״אם בארזים נפלה שלהבת, מה *יעשו* אזובי הקיר״ ולא ״מה יגידו״. ולגבי הכתיבה בכללותה, אסתפק בניב הארמי ״ואידך זיל גמור״.

    1. ליבי רן הגיב:

      תודה על התיקון, חיה – נתקן את הביטוי במאמר.

  15. נורית הגיב:

    נפלא, אפשר לאמר 'כתבתן מדם ליבי'? סוף סוף מישהי/הן לא מתנצלות על דיבור תקין.

    1. ליבי רן הגיב:

      תודה, נורית! חזרי אלינו בקרוב, נמשיך לפרסם מאמרים בנושאים דומים.

  16. איה הגיב:

    פוסט מעולה. שגיאות בעברית מחרפנות אותי. שיתפתי את הפוסט אצלי ולא האמנתי כמה תגובות ושיתופים קיבלתי.
    מתברר שיש עוד אנשים שזה משגע אותם.תודה!

    1. ליבי רן הגיב:

      היי איה,
      גם אנחנו הופתענו ממספר השיתופים. למעשה, האתר שלנו קרס פחות מיום לאחר פרסום הטור הזה…
      אני שמחה שהדבר בנפשך, חזרי אלינו – מאמרים בנושאים קשורים יפורסמו בהמשך.

  17. ענת הגיב:

    מצויין וחשוב, ונפקד מקומו של "ש" במקום "כש" להשלמת התמונה…

    1. ליבי רן הגיב:

      תודה, ענת! אל דאגה, מתבשלים מספר פוסטי המשך בנושא הזה. אנחנו רואות שהוא פופולרי במיוחד. רשמנו לפנינו את ההצעה שלך.

  18. מעין הגיב:

    מעולה!!
    אני גם מתחרפנת מהשגיאות האלה. תודה!

    עוד טעות נפוצה שאפשר להוסיף לרשימה:
    "כמובן ש…" – הרי "כמובן" משמעותו "כפי שמובן", כך שלומר "כפי שמובן ש…" פשוט שגוי. לכן צריך להיות או "מובן ש…" או "כמובן, …"
    כנ"ל על "בוודאי ש…" ("וודאי ש…" או "בוודאי,…")

    1. ליבי רן הגיב:

      היי מעין,
      הטעות שציינת ללא ספק תיכנס לאחד המאמרים הבאים – היא נפוצה ומוציאה גם אותנו מהכלים.
      תודה!

  19. ורד הגיב:

    כתבה נהדרת. מזכירה לי את ספר "ודייק" אוו שיננו בתיכון. כל מי שלמד את הספר הזה זוכר אותו.

    1. ליבי רן הגיב:

      תודה, ורד! אני מחבבת את הספר "ודייק", אבל אני מכירה אותו בזכות העותק שנמצא בבית הוריי. אנחנו כבר למדנו בלעדיו.

      1. יוסי הגיב:

        זה מכבר חיפשתי את הספר שבבית הוריך ולא מצאתיו. חשבתי לתומי שהוא אצלך.

        1. ליבי רן הגיב:

          הוא אכן אצלי, אחזיר לך אותו בהקדם 🙂

          1. יוסי הגיב:

            אמך שבוששה לקרוא תגובה זו רכשה עבורי אתמול עותק משומש.

  20. ליאור הגיב:

    השגיאה השנואה עלי ביותר היא ״שוב פעם״

    1. ליבי רן הגיב:

      היי ליאור,
      זו אחת השגיאות הנפוצות ביותר, והיא בהחלט נכנסת לרשימה לקראת המאמרים הבאים בנושא.
      תודה!

  21. גוף ראשון הגיב:

    כתוב מקסים, נכון ומצחיק. כל הכבוד! חשוב לזכור שיש לפעמים סלנג ועגה וירטואלית שהופכים לתקינים. אם משהו נשמע פלצני הוא יפספס אולי את קהל היעד..

    1. ליבי רן הגיב:

      תודה! ודאי, אנחנו מחבבות סלנג (לפחות את חלקו), ומבחינה סגנונית הוא יכול בהחלט להתאים בהרבה מאוד מקרים. עם זאת, התייחסנו בעיקר לשגיאות שאין להן קשר לסלנג. כל עוד השיבוש נוצר במודע ובאופן שברור גם לקוראים – אין בעייה להתנסח גם בקלילות. סלנג איננו עילגות. שמחות שנהנית, נשמח לראות אותך בהמשך.

  22. אלכס הגיב:

    סעיף 21. לא צריך לכתוב "אאוץ'" ולא "אאוצ'"?

    1. ליבי רן הגיב:

      היי אלכס, מכיוון שזו מילה שאיננה קיימת בשפה העברית, מותר לנו לכתוב אותה איך שאנחנו רוצות. אנחנו בחרנו ב-צ', אבל אתה מוזמן לבחור לך כל דרך אחרת, כמובן.

  23. יסכה הגיב:

    מאמר מצויין!
    תודה!

    1. ליבי רן הגיב:

      תודה, יסכה! שמחות שנהנית.

  24. אטי הגיב:

    מעולה! תודה על מאמר כיפי ומלמד 🙂

    ואפשר בכיף להוסיף לרשימה את ״שוב פעם״ (שוב=עוד פעם, ולכן אין מה לומר עוד פעם פעם)

    1. ליבי רן הגיב:

      היי אטי,
      תודה על התגובה המשמחת! מסתבר שהשגיאה שציינת מפריעה לעוד קוראים שלנו, ולכן היא נכנסת לרשימה ותופיע באחד המאמרים העתידיים שלנו.

  25. רותם הגיב:

    הרבה מאוד אנשים משתמשים בביטוי "עד שלא", לדוגמה: "עד שלא תסיים מהצלחת לא תקבל קינוח"
    גם פה זו כפילות מיותרת ונכון להגיד "עד שתסיים מהצלחת לא תקבל קינוח", אבל כדי לשמור על השלילה צריך להגיד "כל עוד לא תסיים מהצלחת לא תקבל קינוח"

    1. ליבי רן הגיב:

      היי רותם,
      את צודקת בהחלט, ואני מודה ומתוודה שגם אני מוצאת את עצמי משתמשת בשיבוש הזה בדיבור. בכתיבה אני משתדלת להימנע משלילה כפולה בכל מקרה, אבל השיבוש בהחלט נכנס למאגר שישמש אותנו במאמרים הבאים בנושא.
      תודה!

  26. יואב הגיב:

    תודה רבה
    פוסט (מילה עברית ידועה :)) מצויין

    מה שחסר לי בעיקר הוא השימוש בלהביא.
    הביא, מביא, תביא…
    הפועל הזה תופס בשפה היומיומית מקום גדול בהרבה ממימדיו הטבעיים ומחליף הרבה פעלים אחרים.

    1. ליבי רן הגיב:

      תודה, יואב!
      אכן, פועל שמחליף הרבה פעלים מדויקים יותר. נכניס אותו לרשימה לקראת הטורים הבאים שלנו. אגב, אני מחבבת את המילה 'טור' ומרבה להשתמש בה במקום המילה 'פוסט'. אולי זה יתפוס, מה אני יודעת.

  27. הדס הגיב:

    כתוב מקסים, רק תהייה אחת- האם בדוגמה הראשונה לא היה מתאים יותר להשתמש במילה ""עלול" להיות שגוי", שהרי עלול מייצג אפשרות לתוצאה פחות רצויה, בעוד שעשוי מנבא תוצאה מוצלחת יותר….

    1. ליבי רן הגיב:

      היי הדס,
      בנושא הזה אני מתקנת רק בכיוון ההפוך. כלומר: המילה 'עשוי' משמשת באופן נייטרלי, ואילו 'עלול' מנבאת רעות בהכרח. אם כך, 'עשוי' מתאים תמיד ונתון לשיקול דעתו של הכותב.
      תודה שהגבת, חזרי אלינו למאמרים הבאים!

  28. אסף הגיב:

    ומה עם אלה שכותבים "ניסוי ותהייה" שזה נשמע נחמד ואפילו הגיוני במובן מסוים, במקום ניסוי וטעייה (Trial & Error).

    1. ליבי רן הגיב:

      היי אסף,
      יצא לי אפילו לראות "ניסוי ותעייה", שהוא ציורי עוד יותר (אני מדמיינת מישהו תועה ביער של אפשרויות ומנסה בכל פעם אפשרות אחרת). כל עוד השיבוש הוא בגדר חידוד מובהק – הוא מבורך בעיניי. מצד שני, אנחנו באינטרנט וכאן שולט חוק פו, כך שאין דרך לדעת אם מדובר בשגיאה מכוונת או לא.
      על חוק פו: http://bit.ly/1YPRSP3

  29. נילי אור הגיב:

    מבקשת לקבל את הבלוג, בכל פעם שמופיע. אנא צרפו אותי לרשימת התפוצה. בתודה מראש. נילי

    1. ליבי רן הגיב:

      היי נילי,
      נכנסת לרשימת התפוצה שלנו. תודה על הקריאה!

  30. אלי הגיב:

    מאמר מעולה! כל הכבוד סרבולה, הוסיף טעות נוספת שאני רואה כמעט בכל מאמר באינטרנט, אומנם זו לא טעות בכתיבה אלה בקידום. אני יסביר, מרבית התכנים שאני נתקל בהם יוצרים אשליה של איכות, עקב צפיפות מילות מפתח אגרסיבית הן פוגעות באיכות המאמר. אוקי זה מובן להציג את מילות הביטוי בתוך המאמר ולבצע עבורם צפיפות מפתח, אבל לפעמים המאמר נהרס כאשר עושים את זה בלי מחשבה. דחיפה בכוח של מילת מפתח ללא רצונה יכולה לפגוע רבות במאמר. בקיצור מאמר סוף הדרך ובהצלחה!

    תודה רבה אלי.

  31. אבי הגיב:

    טעות נפוצה נוספת – שימוש במילה ״הינו״ חלף ״הוא״.

  32. תמרסקי הגיב:

    "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר", ולא מה יעשו 🙂
    כתבה מצוינת, תודה.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      היי תמרסקי,
      גם אנחנו חשבנו כך!
      אך באחת התגובות הקודמות קיבלנו תיקון,
      ואכן בדקנו והמילה במקור היא "יעשו" ולא יגידו 🙂
      ניתן לראות כאן:
      https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%90%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%A2%D7%A9%D7%95_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%91%D7%99_%D7%A7%D7%99%D7%A8%3F

      בכל מקרה, מעריכה את הכוונה שבתיקון, תודה רבה!

  33. אורית הגיב:

    אין פועל מכוער מהפועל כנסו במשמעות של הכנסו.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      אכן, מעניק תחושת דחיפות ולחץ – כמקובל בישראל 🙂

  34. מיכל הגיב:

    יופי של מאמר!תודה!
    מותר בכ"ז להתלונן? חיכיתי חיכיתי, בכיתי בכיתי, ומי לא בא(ה)? "כש..". התחילית "כש…" נראתה לאחרונה בעידן-טרום-רשתות-החברתיות, ומאז דומה שהיא עברה הליך כריתה מכאיב מהכף שבראשיתה.
    לכן, ברוח התקופה: "שהתחלתי לקרוא כאן, קיוותי שאפגוש בסעיף שעוסק בה".
    לחיי סעיף 32 😉

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      שמחה שנהנית מיכל,
      וכמוך מבכה את היעלמותה של התחילית "כש…". תנצב"ה!
      אולי נכלול אותה במאמר המשך 🙂

  35. ע נ נ ת הגיב:

    טור מצוין! נהניתי לקרוא!
    יש לי תוספות:
    – השימוש בפועל "להביא" במקום לתת
    – יש גם שימוש ב"עשה" במקום ענה – "עשיתי לה: מ'כפת לך?"
    – להסכים במובן לאשר או להרשות – זה משהו שאני נלחמת בו אצל הנוער שלי: "את מסכימה לי ללכת עם X לסרט?" "המורה לא הסכימה לי לאחר מחר"
    – קורה המון בשידורי ספורט ברדיו ובטלוויזיה: לנצח את המשחק במקום במשחק: מכבי חיפה ניצחו את המשחק! (במקום ניצחו את היריב, ניצחו במשחק)
    – שימוש ב"לאחר ש" בשביל לתאר תוצאה ישירה: אדם נפצע קשה לאחר שמכונית פגעה בו. זה רעה חולה של כל מדווחי החדשות בשנים האחרונות.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      היי עננת,
      שמחה שנהנית ותודה רבה על כל התוספות!
      אולי נכלול אותן במאמר המשך 🙂
      אגב, לנצח את המשחק זה פשוט עברות משובש של win the game, שבאנגלית הוא ביטוי לגמרי תקין.

  36. ורד הגיב:

    תודה רבה על כתבה נהדרת!
    טעויות נוספות:
    חוצב לבבות – חוצב להבות.
    עליה וקוץ בה – אליה וקוץ בה.
    מכיוון – כיוון.
    אצלהם – אצלם.
    *אשמח להיכנס לרשימת התפוצה!

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      היי ורד,
      שמחה שנהנית!
      תודה על התוספות, יתכן שנכתוב מאמר המשך ואז נכלול אותן בו 🙂
      כדי להירשם, תוכלי לרשום את שמך וכתובת המייל שלך בתיבה למעלה משמאל, איפה שכתוב "קבל טיפים לשיפור התוכן באתר!" ולמטה יש כפתור טורקיז שכתוב בו "הירשם לניוזלטר".
      לחלופין את יכולה לעשות לייק לעמוד הפייסבוק שלנו, שם מתפרסמים כל המאמרים:
      https://www.facebook.com/servulaservices/

  37. חנן הגיב:

    קראתי בעניין ונהניתי. תרומה קטנה: הביטוי השגוי "רוב רובו". מתוך רצון לחזק כופלים את המילה. אולם לפי ההגיון שלי רוב של רוב קטן מרוב.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      היי חנן,
      שמחה מאד שנהנית 🙂 לגבי "רוב רובו", מבחינה לוגית אתה צודק! משעשע העניין הזה 🙂

  38. רחלי הגיב:

    נהדר, תודה רבה.

  39. ורד הגיב:

    לגבי הפתגם לזרות מלח על הפצעים. חידשת לי!!
    אבל איך אומרים את זה בצורה כמו: "אל …מלח על הפצעים"
    עד היום הייתי אומרת אל תזרעי לי מלח על הפצעים. אז זה בעצם אל תזרתי?

    הבלוג מדהים ומעורר מחשבה! תודה
    אם במידה ואת שולחת בלוגים בנושאים אלו לאימייל אשמח גם לקבל אותם לשם 🙂

  40. טלי הגיב:

    מאמר מעולה. תודה רבה!
    מוסיפה עוד טעות שכיחה: להביא / לתת.
    "אמא תביאי לי כסף" במקום "אמא תני לי כסף".
    אלא אם האמא צריכה להביא את הכסף ממקום אחר, ורק אז לתת לילד.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      היי טלי,
      משמח אותי לקרוא שנהנית 🙂
      לגבי "להביא" זו אכן רעה חולה שאני זוכרת עוד מלפני 20 שנה, חבל שלא הצלחנו להכחיד את זה עדיין…

  41. זהר הגיב:

    יש לי שאלה קטנה וחשובה: האם ניתן לשאול 'לאיפה?' או רק 'לאן?'

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      היי זוהר,
      ליבי מוסרת שלא ניתן לשאול "לאיפה?" אלא רק "לאן?"
      כנ"ל לגבי "מאיפה?", אמור להיות "מאין?" או "מנין?" למרות שרובנו לא באמת משתמשים בביטויים ארכאיים אלה בשפה מדוברת 🙂

  42. אסנת פרידמן הגיב:

    הי, אהבתי מאוד ותודה רבה על כל העשייה, אהבתי את הזמן שהשקעתן בלהעביר את המסר הלאה, על החשיבות של השפה הנכונה. לא פשוט ולא מובן מאליו. אהבתי במיוחד את ההתייחסות שלכן לפעלים "לשים, לעשות". פעם התערבתי עם הכיתה שלי שלכל פעולה שיגידו אמצא פועל מתאים, הם כמובן צחקקו ב"לעשות פיפי" אבל גם לזה היתה תשובה..בקיצר – הם הפסידו בהתערבות, אבל הרוויחו הרבה פעלים נוספים שצורפו כמובן ללוח שפה. אני מקבלת באופן סדיר את המייל של רוביק רוזנטל, וכעת אצרף גם את הבלוג שלכן לרשימה. תודה רבה .

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      היי אסנת,
      שמחנו מאד לקרוא את תגובתך המקסימה, היא חיממה את ליבנו!
      כיף לשמוע על כך שאת מחנכת את הדור הבא על חשיבות השפה, זה חשוב מאד.

  43. ליבא הגיב:

    תודה רבה.
    אני לפעמים מתבלבלת בין להיתקע ולהיתקל, בלי שום סיבה הגיונית.
    ולמדתי את המושג אינפוגרפיקה (נכון?), שזו סיבה לתודה נפרדת.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      היי ליבא, נראה לי שהרבה מתבלבלים בזה 🙂
      אכן אינפוגרפיקה, וזו לא רק מילה נחמדה אלא גם כלי מצוין!
      שמחה שנהנית מהמאמר, מוזמנת להמשיך לקרוא כאן 🙂

  44. חנה הגיב:

    בתור עולה מארה"ב, מעודד אותי שגם ישראלים מתבלבלים בין לשכור ולהשכיר. מצד שני, לא הבנתי עד כמה העברית שלי מושפעת מאלו שלא מדברים עברית תקנית. סליחה על הטעויות.

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      בהחלט מעודד, חנה 🙂 וזה מעורר הערכה שאת מנסה ללמוד ולתקן!
      מהצד השני יש גם הרבה אמריקאים מבטן ומלידה שמדברים וכותבים בשגיאות ומעוררים השתאות אצל מבקרים או מהגרים שמנסים להקפיד על אנגלית תקנית 🙂

  45. גוגל מעודכן בכל הכללים האלו שהזכרתם במאמר?

    1. דפנה בן יהושע הגיב:

      שאלה מעניינת 🙂 בכל מקרה, אין קשר בין הכללים האלה לגוגל, אלה כללים לכתיבה בעברית, ששימוש בהם יסייע יהפוך את המאמר לאיכותי יותר. אתרים עם מאמרים איכותיים בדרך כלל הם גם אלה שזוכים ליותר טראפיק ויותר המרות, ובכל מקרה הם נעימים יותר לקריאה ומשדרים תחושה רצינית ואמינה יותר, כך שזה משתלם בכל מקרה.

  46. נעמי קרן הגיב:

    מעולה. תודה:)

  47. אניה הגיב:

    ניתן להוסיף את הביטוי השגוי "שוב פעם" שגם בו קיימת כפילות, שהרי המילה "שוב" משמעותה- "עוד פעם".

  48. יהודית הגיב:

    מה דעתך על "מתכתב עם.."

    ואם אפשר להתייחס לא רק לשפה כתובה.
    בדיבור טעות גסה ,גם מבכירי השדרים: *"ייכנע" – נהגה בטעות בלי דגש ב 'כ'.
    *"ייקבע"- נהגה בטעות עם דגש ב'ב'…
    ויש את בניין הפעיל שנמחק : 'ה' עם צירה במקום חיריק.

  49. יורם הגיב:

    עורכי דין אוהבים להשתמש בביטוי: "בסופו של יום", שהוא תרגום מילולי לאנגלית, למושג שאינו מקובל בעברית. אימרו פשוט: בסופו של דבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את הפוסט עם חברים