31 שגיאות נפוצות בכתיבה: האם גם אתם עושים אותן?

נכתב בשיתוף עם: ליבי רן
אינפוגרפיקות: ליבי רן

בין אם אתם מאמינים שכתיבה היא הצד החזק שלכם, או שאתם לא מייחסים חשיבות רבה לצורה שאתם כותבים בה – אני ממליצה לכם לקרוא את הפוסט הזה. הרעיון לפוסט הגיע מהמגיהה שאני עובדת לצדה, ליבי רן, אשר עוברת מדי יום על עשרות מאמרים הנכתבים על ידי כותבי תוכן, ובכל יום מלקטת מהם שגיאות חדשות (אם אתם לא רוצים להיות הכותבים האלה, מומלץ לקרוא את המאמר שלי על טיפים להגהה מושלמת של הטקסטים שלכם) . שימו לב – אפילו כשמדובר באנשים שעוסקים בכתיבה, שגיאות שגורות לא פוסחות עליהם. אז מה זה אומר לגבי אנשים שאינם עוסקים בכתיבה? מה זה אומר לגביכם?

כתיבה היא כלי קריטי ביום-יום שלנו: כאנשים שחיים בעידן דיגיטלי, אנחנו מסתמכים היום על כתיבה הרבה יותר מאשר אנחנו מסתמכים על דיבור. רוב התקשורת שלנו – בעבודה, בלימודים, מול בני המשפחה ועם החברים – מתבצעת בכתיבה. אז מילא אם אנחנו עושים שגיאה כאשר אנחנו מתכתבים נמרצות עם חבר בווטסאפ על הפרק האחרון בסדרה הלוהטת של הרגע (בלי ספוילרים!), אבל איך זה נראה אם אנחנו כותבים לבוס שלנו מייל, מגישים עבודה לאוניברסיטה או בונים לעצמנו אתר מקצועי או דף פייסבוק עסקי (שבהם נדרשים לא פעם כישורי כתיבה שיווקית) – שיש בהם שגיאות? זה נראה לא טוב. זה נראה כאילו אנחנו עילגים. במציאות אנחנו עשויים להיות אנשים רהוטים, משכילים ואינטליגנטים – אבל הרושם הזה לא יעבור אל מי שקורא את מה שכתבנו.

את הפוסט הזה ליבי ואני כותבות לא כי אנחנו רוצות להתנשא עליכן ועליכם, חלילה – אלא דווקא משום שכמי שעוסקות בכתיבה, בעריכה ובהגהה, יש כאן שגיאות שגם אנחנו נהגנו לעשות בעבר, ואנחנו אסירות תודה למי שעזר לנו בדרכנו ולימד אותנו להימנע מהן – מורים, מרצים, עורכים לשוניים, אתר האקדמיה ללשון העברית ועוד. מאחר שסרבולה היא חברה המספקת שירותי תוכן, חשבנו שיהיה ראוי להעביר הלאה את הידע שצברנו כדי לגרום לכם להיות כותבים טובים יותר – כשאתם משרבטים פתק אוהב לבת הזוג, כשאתן מתכתבות עם קולגות בעבודה, כשאתם מגישים מועמדות לתפקיד מבוקש או כשאתן כותבות בלוג.

אז אחרי ההקדמה המתבקשת – קבלו את מצעד השגיאות הנפוצות! לנוחיותכם, חילקנו אותן ל-6 קטגוריות.

מה קשור? טעויות נפוצות במילות קישור

1. “במידה ו-“: אחת הטעויות הנפוצות ביותר. במקום זאת יש לכתוב “אם”, “כאשר”, “בתנאי ש-“, “במקרה שבו”, או “במידה ש-“. שימו לב שגם שימוש במילת הקישור “במידה ש-” עשוי להיות שגוי אם אין מדובר במידה ממש. כלומר, ניתן לכתוב “הוא אינו לומד במידה שנדרשת לו”, אך לא ניתן לכתוב “במידה שאת מתעכבת, אנא עדכני אותי” – יש לכתוב “אם את מתעכבת, אנא עדכני אותי”.

2. “מאחר ו-“, “יתכן ו-“, “היות ו-“, “הואיל ש-“: בכל אלה יש להחליף את הו’ בש’, ולהיפך. מילות הקישור הנכונות הן “מאחר ש-“, “יתכן ש-“, “היות ש-“. שימו לב שעבור “הואיל” זה הפוך: צריך להיות “הואיל ו’-“. את זה קל מאוד לזכור. פשוט זכרו “הואיל ו-“, וכל השאר יהיה ב-ש’.

3. “מדובר על”: לרוב משתמשים בצירוף זה לצורך תיאור או הגדרה, אך במקרים אלה יש להשתמש ב”מדובר ב-“: “מדובר בכתבה פרובוקטיבית במיוחד”, “מדובר במאות אנשים”. רק אם כותבים על דבר הנמצא במוקד של דיון, ניתן לכתוב “מדובר על”. למשל, “בחדשות הערב דובר על הגעתו הקרבה של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ”, או “במחקר מדובר על הגורמים למחלה”. מדובר בשגיאה שמביאה לי את הסעיף. ונעבור לסעיף הבא.

4. “נמנה על”, “נמנה בין”: המילה “נמנה” מגיעה מהפועל למנות (לספור). ולכן יש לכתוב תמיד “נמנה עם” כאשר המשמעות היא “נמצא באותה רשימה עם”, וברשימה יש פריטים שאותם מונים. למשל, “מארק צוקרברג נמנה עם המיליארדרים הצעירים בעולם”.

והנה אינפוגרפיקה שתעזור לכם לזכור:

מילות קישור

זה לא מה שאתם חושבים שזה: מילים בשימוש שגוי

5. לשכור  להשכיר: השוכר משלם כסף למשכיר תמורת שימוש בסחורה או בנכס המושכר. המשכיר הוא בעל הרכוש המושכר – הוא מקבל כסף מהשוכר עבור שימוש ברכוש או בנכס שלו. לדוגמא: “שכרנו מכונית לטיול”, “השכרתי את הדירה שלי לדיירים למשך שנה”.

6. ללוות  להלוות: הלווה מקבל כסף או מוצר מתכלה מהמלווה ומחזיר את שוויו בהמשך. המלווה הוא בעל הרכוש המולווה – הוא נותן הלוואה ללווה ומקבל אותה בחזרה. כלומר, ללוות = לקחת הלוואה. להלוות = לתת הלוואה. לדוגמא: “הלוויתי אלף ש”ח לאחותי”, “לוויתי כוס סוכר מהשכנה”.

7. לשאול  להשאיל: השואל מקבל דבר מה בלתי מתכלה מהמשאיל ומחזיר את אותו פריט בתום השימוש. המשאיל הוא בעל הפריט המושאל – הוא נותן אותו לזמן מוגבל לשואל ומקבל אותו בחזרה בתום תקופת השימוש. לדוגמא: “שאלתי ספר מהספרייה”, “חבר השאיל לי את האופניים שלו”.

[חשוב גם לבצע הבחנה ברורה בין הלוואה לבין השאלה: כסף אי אפשר לשאול (אלא אם כן שאלתם ממישהו שטר לצורך ביצוע קסם – פעולה יומיומית ושגרתית, בסך הכול). השגיאה השגורה היא דווקא הפוכה: “תלווה לי את האופניים שלך” – הכול טוב ויפה, אבל אופניים תוכלו רק לשאול. אם תחזירו תמורתם זוג אופניים אחר (בתוספת ריבית והצמדה, כנהוג) – מדובר כבר בסחר חליפין או סתם בהחלפה.]

you keep using that word

8. הליך  תהליך: הליך הוא נוהל שמתבצע במקרה ספציפי (“ניתוח לב הוא הליך רפואי המתבצע לעתים בחולי לב”, “ערעור על פסק דין הוא הליך משפטי”), בעוד שתהליך מתאר שינוי שמתרחש לאורך זמן, השתלשלות עניינים (“הוא עבר תהליך פסיכולוגי ארוך עד שהשתקם מהטראומה”). אני פשוט זוכרת שהליך הוא פרוצדורה. כבר יותר קל, נכון?

9. כנסו  היכנסו: נהוג בטעות לחשוב ש”כנסו” היא מילת הציווי של “תיכנסו” (לדוגמא, “כנסו כנסו!”). אך למעשה המילה “כנסו” מגיעה מהפועל “לכנס”  (כמו לכנס ישיבה, לכנס ועידה וכו’) בעוד ש”היכנסו” מגיעה מהפועל “להיכנס”. אז אם אתם רוצים לצוות על מישהו להיכנס, הצורה הנכונה היא “ברווזים ברווזים, היכנסו הביתה”. אם אתן רוצות לקבוע ישיבה במשרד, שלחו מייל לעוזר שלכן בלשון הבאה: “כנס את הישיבה ל-10 בבוקר”.

 

עילגית מדוברת: גם בדיבור זה נשמע לא טוב

10. “מכנס”, “מגף”, “נעל”, “תחתון”, “גרביון”: אלא אם כן התחלתם אופנה חדשה שלפיה מגניב עכשיו ללבוש חצי מכל פריט לבוש, לכתוב “קניתי מכנס” או “המגף הזה מאד יפה” פשוט נשמע רע. יש להשתמש ב”מכנסיים”, “מגפיים”, “נעליים”, “תחתונים” ו”גרביונים”. אין בעיה להשתמש במילים בצורת היחיד כשהכוונה היא אכן לצורת היחיד, אבל תסכימו איתי שהמשפט “קניתי חולצה עם שרוול קצר” מעלה תהיות בנוגע לאורכו של השרוול השני.

11. “לא חייב”, “לא צריך”: הצירופים האלה יכולים להיות תקינים לגמרי, אך זה תלוי בהקשר. אין שום בעיה לכתוב “את לא חייבת להסיר שערות מבית השחי” או “אבא, אני לא צריך שתכבס לי את הגרביים”. הבעיה היא כאשר משתמשים בהם במשמעות של “אין צורך” או “לא חובה” (שאלה, אגב, הצורות הנכונות). למשל, “המורה אמרה שלא חייב להכין שיעורים”, “לא צריך להיות מומחה גדול בעסקים” הם משפטים שגויים. הם צריכים להיכתב כך “המורה אמרה שלא חובה להכין שיעורים”, “אין צורך להיות מומחה גדול בעסקים”. אגב, אם זו המורה ללשון, תכינו את השיעורים. מה אכפת לכם?

12. “זה מרגיש”: נורא כיף לדבר באמריקאית (“It feels like”), אני יודעת – אבל בעברית דומם (“זה”) לא יכול להרגיש. “מרגיש לי מוזר שהיא הגיבה ככה” – לא נכון. “אני מרגישה מוזר שהיא הגיבה ככה”/”התגובה שלה מוזרה בעיניי”/”להרגשתי, התגובה שלה מוזרה” – נכון.

13. “אבל לא רק”: גם במקרה הזה, הצירוף יכול להיות תקין, תלוי במיקום שלו במשפט. מאד נפוץ לסיים משפטים במילים “אבל לא רק” במשמעות של תוספת, וזאת טעות. לא נכון לכתוב “בתפריט המסעדה תמצאו כריכים ופסטות, אבל לא רק” כי זהו משפט חסר: אחרי המילים “אבל לא רק” חייב לבוא עוד משהו. לעומת זאת, ניתן לכתוב “אבל לא רק כריכים ופסטות תמצאו בתפריט”, או “בתפריט תמצאו כריכים, פסטות וגם סלטים”. ניסוח אחר אפשרי: “בתפריט המסעדה תמצאו כריכים ופסטות, אבל יש בו עוד הרבה יותר”. יופי, עכשיו אני רעבה.

יש לזה מילה: אל תתעצלו, השתמשו בפועל המתאים

הידעתם? בשפה העברית יש כל כך הרבה פעלים, שכמעט לכל שם עצם תוכלו להצמיד פועל שונה שהומצא במיוחד עבורו! למרבה הצער, יותר מדי אנשים משתמשים בשלושת הפעלים הבאים לתיאור כל פעולה כמעט, וחבל – כי זה נראה ונשמע עילג.

14. “לשים”: מה לא שמים? בגדים, נעליים, גרביים, כובע, משקפיים, תכשיטים, עניבה, מוזיקה, סרט, ספה (או כל רהיט אחר), מדף (או כל פריט שיש להתקין).
דוגמא קלאסית לשימוש שגוי בפועל “לשים”: “מותק, חכי לי ואל תשימי את הסרט עדיין, אני שם גרביים ובא”.

אז באילו פעלים להשתמש במקום?
ללבוש בגד, לנעול נעליים, לגרוב גרביים, להרכיב משקפיים, לענוד תכשיטים, לענוב עניבה, להשמיע מוזיקה, להקרין סרט (או פשוט “ללחוץ על פליי”),  להציב ספה, להתקין מדף.

15. “לעשות”: מה לא עושים? מסיבה, פגישה, השוואה, טיפול, תהליך, מחקר, בדיקה, חקירה, רשימה, שיחה, בירור, קניות.
דוגמא קלאסית לשימוש שגוי בפועל “לעשות”: “אתם זוכרים שאנחנו עושים מסיבה היום, כן? אז יאללה, מי בא אתי לעשות קניות?”

אז באילו פעלים להשתמש במקום?
לערוך מסיבה, לקיים פגישה, לערוך השוואה, לעבור טיפול/ללכת לטיפול, לחולל/לעבור תהליך, לבצע בדיקה, לערוך רשימה, לקיים שיחה, לערוך בירור, לערוך קניות/לצאת לקניות. במקרים רבים, את הפעלים לערוך/לקיים אפשר להחליף זה בזה – ניתן לערוך פגישה וגם לקיים פגישה.

באופן כללי, תמצאו שיש פעלים שמתאימים למספר שמות עצם, והמשותף להם הוא שכולם יותר מדויקים מהפועל “לעשות”. אני חושבת שזה שוב באשמת השפה האנגלית, שבה “to make” וגם “to do” מיתרגמות לפועל “לעשות”.

16. “לסגור”/”לפתוח”: מה לא סוגרים או פותחים? אור, מכשירי חשמל, תריסים, עיניים.
דוגמא קלאסית לשימוש שגוי בפעלים “לסגור”/”לפתוח”: “אל תפתח את המחשב עכשיו, אני רוצה לסגור את האור.”

אז באילו פעלים להשתמש במקום?
להדליק/לכבות את האור, להדליק/לכבות את הסמארטפון, להפעיל/לכבות את הבלנדר, להגיף תריסים (דווקא תריסים אפשר לפתוח – אבל לא לסגור), לפקוח/לעצום עיניים.

אינפוגרפיקה שלישית ואחרונה שתעזור לכם לזכור:

שימוש בפעלים מתאימים

פחות זה יותר: כפילות מיותרת

17. “כמו למשל”: “כמו” ו”למשל” הן מילים נרדפות. לכתוב “כמו למשל” זה כמו לכתוב “כמו כמו” או “למשל למשל”. השתמשו או ב”כמו” או ב”למשל”.

18. “כדוגמת”: כמו בסעיף הקודם, “כ” (שמשעותה היא כמו או בערך) ו“דוגמת” הן מילים נרדפות. לכן, אין לכתוב “יש לכתוב סיפור קצר כדוגמת הסיפור שכתבנו בשיעור”, אלא “יש לכתוב סיפור קצר כמו הסיפור שכתבנו בשיעור”, או “יש לכתוב סיפור קצר דוגמת הסיפור שכתבנו בשיעור”. אני מנחשת שהשיבוש הנפוץ התחיל בגלל הניב “אין כדוגמתו”.

19. “ממזמן”: כל שעליכם לעשות כדי להבין את השגיאה כאן, הוא לשאול את עצמכם האם המילה “ממזמן” שונה במשמעות שלה מהמילה “מזמן”. התשובה, במפתיע, היא לא. משמעות המילה “מזמן” היא “מלפני זמן (כלשהו)”. אז כאשר אתם כותבים “ממזמן”, זה כאילו כתבתם “מלפני מלפני זמן (כלשהו)”. בקיצור, זוהי כפילות, והיא שגויה. ואם אתם כבר יודעים את זה מזמן, אז יאללה, דלגו לסעיף הבא.

20. “בערך כ-20”: המילים הנרדפות מכות שלישית. “כ” ו“בערך” זה אותו דבר. או “כ-20 חתולים” או “בערך 20 חתולים”, תחליטו.

21. “52% אחוזים”: אאוצ’. הטעות הזאת נובעת כנראה מהיעדר תשומת לב, כי אתם ודאי יודעים ש-“%” ו“אחוזים” זה אותו דבר.

22. “אלטרנטיבה חלופית”, “אלטרנטיבה אחרת”: משמעות המילה “אלטרנטיבה” היא “חלופה” או “אפשרות אחרת”. אפשר להשתמש רק באחת האפשרויות האלה – אין לשלב ביניהן. “נעלי בד הן אלטרנטיבה לנעלי עור” – נכון.  “נעלי בד יכולות להחליף נעלי עור” – נכון. “נעלי בד הן אלטרנטיבה אחרת לנעלי עור” – פשוט לא. אני מוסיפה הסתייגות קלה: אם אתם מונים אלטרנטיבות וכבר ציינתם אלטרנטיבה אחת, תוכלו לכנות את הבאה בתור “אלטרנטיבה אחרת”. למשל, “נעלי בד הן אלטרנטיבה אחת לנעלי עור; נעלי פלסטיק הן אלטרנטיבה אחרת לנעלי עור.”

23. “אצטדיון רמת גן הוא אצטדיון”: מכירים את המושג טאוטולוגיה? טאוטולוגיה זה כפל מילים – חזרה על מילים זהות או דומות באותו המשפט, מבלי שיהיה צורך בכך. במשפט “אצטדיון רמת גן הוא אצטדיון גדול”, אין צורך לחזור על המילה אצטדיון, מכיוון שכבר ידוע שמדובר באצטדיון. מספיק לומר “אצטדיון רמת גן הוא מבנה גדול”, או אפילו “אצטדיון רמת גן הוא גדול”.

החילזון מן השפן: ביטויים שהשתבשו בדרך

שילוב פתגמים וביטויים בטקסט מעשיר אותו והופך אותו למעניין יותר, אך אם משתמשים בהם לא נכון, זה ביג מיסטייק – ביג – יוג’, ורק משיג את המטרה ההפוכה.

big mistake pretty woman

24. “רקם עור וגידים”: עם כל חיבתי לרקמה, מדובר כאן בקרימה, מלשון קרום, והביטוי הנכון הוא “קרם עור וגידים”. אני מניחה שהשגיאה מגיעה מהשילוב בין הפופולריות של השורש ר.ק.מ לבין המחשבה התמימה והמוצדקת שעור וגידים הם אכן רקמות בגוף. לכו נגד ההיגיון במקרה הזה.

25. “לעשות ימים כלילות”: טוב, כאן זה באמת היפוך משונה: הרי מי שטורח עד כדי כך שהטרחה מדירה שינה מעיניו הופך גם את לילותיו לימים, כלומר, “עושה לילות כימים”. למשפט ההפוך אין משמעות, אלא אם כן התכוונתם לכתוב שישנתם כל היום (וגם כל הלילה).

26. “מעטי מעט”: הביטוי הנכון הוא “מתי מעט”, ומשמעותו היא “מעטים, אחדים, ספורים”. ניתן להבין את הבלבול, שהרי יש דמיון צלילי בין המילה “מתי” למילה “מעטי”. “מתי” במשמעות הזו היא מילה עתיקה המופיעה כבר בתנ”ך: “מתים” = “אנשים”. לא מדובר באנשים מתים, פשוט באנשים. ולכן “מתי מעט” = מעט אנשים.

27. “וידוי הריגה”: הצורה הנכונה היא “וידוא הריגה”. וידוי הוא מה שעושה מי שהרג כשהוא ניגש למשטרה (או לכנסייה, אם הוא קתולי, במקרה). קל לזכור: וידוא נועד לוודא. וידוי נועד לוודות או להתוודות.

28. “אם בארזים נפלה שלכת”: קראי לי קטנונית (אני רגילה), אבל אצתי רצתי לידידתנו ויקיפדיה כדי לבדוק, ואכן – ארז הוא עץ ירוק עד. הוא לא יעמוד בשלכת, וחבל לי על אזובי הקיר, כי לא נתנו להם פתחון פה בשיבוש הזה. הביטוי הנכון הוא “אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר”, והמשמעות היא – אם עץ חסון כמו ארז עלה באש, מה יקרה לאזובי הקיר, שהם דליקים בהרבה? לגבי המטאפורה, אני מניחה שאתם מבינים אותה.

29. “משלוח יד”: אם קיבלתם בדואר משלוח של יד, יש סיכוי שהסתבכתם עם איזה ארגון פשע. הצורה הנכונה היא, כמובן, “משלח יד” – והמשמעות היא מקצוע או עיסוק.

30. “לזרוע מלח על הפצעים”: ענף החקלאות בתדהמה. כורי מלח מתפטרים בהמוניהם. האמנם ניתן לזרוע מלח ולגדל עצי מלח?! הצורה הנכונה לביטוי זה היא “לזרות מלח על הפצעים”. על אף הדמיון בצליל, למילים “לזרוע” ו”לזרות” משמעויות שונות: לזרוע היא פעולת הזריעה, של זרעים למשל; בעוד שלזרות משמעותה לפזר, כפי שמפזרים מלח על האוכל.

31. “היהלום שבקצפת”: אני לא מכירה את המתכון הזה, אבל יש לי תחושה שהוא טומן בחובו סכנת חנק. כמו כן, ברכות לרגל האירוסין! לביטויים “היהלום שבכתר” ו”הדובדבן שבקצפת” משמעות זהה – הגורם הזה שהופך דבר כלשהו מטוב מאד למצוין. אבל מוטב לא להצליב בין שני הביטויים וליצור מהם ביטויים חדשים, אחרת זה יוצא מבלבל מאד.

סיכום

בכל מה שקשור לכתיבה, תמיד יש מקום ללמוד דברים חדשים – גם ליבי וגם אני לומדות ומתפתחות בכתיבה שלנו כל הזמן. אבל כתיבה לא חייבת להיות משלח היד שלכם (הא! ראיתם מה עשיתי כאן?) כדי שתרצו לכתוב היטב – בעידן הפייסבוק, הווטסאפ והטוויטר, כתיבה משקפת במקרים רבים את מי שאתם. ואם אתם רוצים ליצור רושם טוב, אחד הדברים להתחיל מהם הוא לכתוב נכון. ואם אתם עושים רושם מצוין על אנשים אחרים כבר עכשיו, הרי שכתיבה מדויקת ונטולת שגיאות תהיה הדובדבן שבקצפת.

והנה סיכום זריז של (כמעט) הכל:

אינפוגרפיקת שגיאות מלאה

חידשתי לכם? מכירים שגיאות שגורות נוספות? ובאופן כללי, מה חשבתם על הפוסט?
אשמח לשמוע מכם בתגובות!

שתפו:
Dafna Ben-Yehoshua

Hi, I'm Dafna Ben-Yehoshua, Content Manager at 3 Door Digital. After completing my M. Sc. in Biology, and trying out various occupations from being a zoo guide to working as an English teacher, I decided to settle on writing. I believe that any subject can be written about in a creative, fascinating manner while bringing into it the writer's unique point of view. My greatest joy in writing is seeing how something I write exposes the readers to new ideas and perspectives.

שיווק דיגיטלי שמביא תוצאות.
258%
רכישות אורגניות
189%
יחס המרה למודעות
42%
טראפיק אורגני
493%
מבקרים לבלוג